ביקורת ספרותית על אהבתה של סלטנאת מאת שרה אהרוני

---

אהבתה של סלטנאת. שרה אהרוני. ידיעות ספרים. ראה אור בשנת 2008

לפני זמן מה השתתפתי במפגש ספרותי, שבו הייתה נוכחת גם שרה אהרוני.

היא הרשימה אותי בצניעות ובאופן שבו היא סיפרה על "אהבתה של גברת רוטשילד". ספר שקראתי ואהבתי.

וזה היווה טריגר לקרוא את הספר שהפך לרב מכר "אהבתה של סלטנאת"

הספר מתאר את חייה של סלטנאת יעקבי בשנות ה-40 עד שנות ה-60 של המאה הקודמת. שברקע מלחמת העולם ה-2, הקמת מדינת ישראל, הפיכתה של המדינה לקיבוץ גלויות.

ובעיקר הרבה מאוד געגוע לאירן מולדתה של הסופרת. בעלילה שזורים ביטויים, מאכלים, מנהגים, מסורת ומורשת של הקהילה היהודית שמוצאה מפרס. ממש אפשר לחוש את הכמיהה של אהרוני למה שהיה ולא יהיה עוד.

סלטנאת בת למשפחת יעקובי היא מורדת. במשפחתה ובמוסכמות. היא רוצה לסלול לעצמה את הנתיב שלה לאחר שבמשפחת המוצא שלה היא לא מוצאת את מקומה.

יש גם סיפור אהבה עם דווד בן למשפחה עשירה ומבוססת. סיפור שמשמש את אחד הצירים המרכזיים בעלילה. גם אהבה לא ממומשת יכולה להיות בסיס לתובנות ושינויים בחיינו.

מערכות היחסים של סלטנאת עם הסביבה מכמירות לב מצד אחד, ומהוות מקור לגאווה מנגד.

"כל הצלחה היא תוצאה של כישלונות. אנחנו נמשיך לנסות" עמוד 195.

דרך סיפורה של סלטנאת אפשר ללמוד על הקשיים הרבים שהיו מנת חלקם של העולים לישראל. הכל היה להם זר ומוזר. וזה גם היווה את כור ההיתוך של הקשרים בין כל העדות וסגנונות החיים.

העריכה של הספר טובה. ניכר כי נעשתה הגהה.

הספר ראה אור לפני 14 שנה. הבנתי שבשנה הקרובה יצא ספר נוסף שכותבת שרה אהרוני. זה בהחלט מסקרן מה יהיה נושא הספר. כיום קשה להגיע לרבי מכר שמוכרים עשרות אלפי עותקים כמו הספר הזה.

שרה אהרוני סופרת ישראלית שמעניין לעקוב אחריה.

בסיכומו של דבר- הספר היה מעניין בעיקר בחלקים ההיסטוריים שלו. לעלילה פחות התחברתי

» ביקורות נוספות של מירי דליצקי
» ביקורות נוספות על אהבתה של סלטנאת