ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 באוגוסט, 2022
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
זהו ספר זכרונותיו השלישי (מתוך שישה) של פאוסטובסקי, והאחרון שתורגם לעברית.
כקודמיו, גם ספר זה מלא וגדוש באנקדוטות מעניינות ובטיפוסים מגוונים שהמחבר נתקל בהם בדרכו מאי פה לאי שם, והפעם הוא מתמקד בשנים 1918-1917, שנות המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה.
גם הפעם תיאוריו של המחבר ריאליסטיים, חדים ויפים, ותמיד "צדים" איזה רכיב מקורי וייחודי בסיטואציה או בטיפוס המזדמנים.
פאוסטובסקי אוהב את ארצו בכל לבו הנרגש, ולעיתים אינך מבין מדוע לעזאזל... הרי הספר נכתב ב-1956, קרוב לארבעים שנים לאחר המאורעות המתוארים בו, והמחבר כבר אמור לדעת שארצו ועמו לא יצאו לדרך חדשה ומבטיחה כפי שציפה בצעירותו... יותר מפעם אחת חשבתי שמדובר באילוץ מטעם השלטון הסובייטי או שהמחבר ישלם בחייו.
אפרופו "ישלם בחייו" - המחבר מתאר ימי בוקה ומבולקה ברוסיה, מלחמת אזרחים אכזרית נטולת רסן כמעט, מוות המוני וקטל מופקר מכל עבר, ואף הוא עצמו ניצל ממוות מיידי וודאי לפחות שלוש פעמים.
רוסיה של שנות המהפכה חוותה התנגשות אלימה ואימתנית בין הצבא האדום (בולשביקים, אלה שינצחו בסופו של דבר) לבין הצבא הלבן. מכיוון שחלק ניכר מהמתואר בספר מתרחש באוקראינה, בעיקר בסביבות קייב, הרי שגם כוחות אוקראיניים מקומיים - חלקם "סדירים" פחות או יותר, וחלקם כנופיות אכזריות שמנצלות את המצב - משתתפים במחול ההרג הנרחב.
חייו של אדם שווים פחות מקליפת שום בימים המתוארים בספר.
ובעבור מי ומה נלחמים? בעבור האדם כמובן... ולמען רוסיה...
פאוסטובסקי אינו פוסח על האכזריות הקבועה שהופנתה כך סתם, "על הדרך", כלפי היהודים.
שוב ושוב היהודים נופלים קורבן לרצח המוני, שוד וגירוש, סתם כי הם קיימים ומפריעים למישהו בעין.
זעקת יהודי אוקראינה מתוארת כמין זעקה מיסטית, פולחת קרביים ולב. זהו רגע שיא בספר, מזעזע וקשה.
קשה שלא לחשוב על הקשר בין כל אלה ובין ההגירה היהודית המסיבית לארה"ב, התנועה הציונית (אודסה הייתה עיר מפתח בתולדות הציונות), וכמובן גורלם של יהודי ברה"מ המסכנים שנותרו שם להינגף תחת השלטון הסובייטי הנאור...
גם מחשבות על ימינו עלו אצלי - הקורא בספר ב-2022 - לנוכח תיאור המבוכה שהייתה מנת חלקם של האוקראינים שלא ידעו גם אז מי יהיה השליט המקומי מחר בבוקר...
בתמונת הסיום של הספר מביע המחבר מחאה ובוז כלפי אלה שהעדיפו לברוח מאודסה ולהציל את עורם מן הבלאגן הרוסי-אוקראיני האיום הזה... האמת? אני לא יודע מה הוא רוצה מהם. נראה לי צעד הגיוני וטבעי לחלוטין. האם שוב אימת השלטון הכתיבה את רוח הדברים?
הספר בהחלט מומלץ, אך כדאי לקרוא אותו רק בעקבות שני קודמיו: "השנים הרחוקות" ו"נעורים חסרי מנוח" (גם עליהם כתבתי כאן בעבר).
הערה טכנית לסיום: הספר ממוספר ב"ספריה לעם" בתור מס' 152 בסדרה, ולא כפי שכתוב באתר.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
היל, תודה רבה :-)
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הביקורת.
שמחתי לקרוא ממך. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
עמיחי, אכן אני תיקנתי את המספר הסידורי.
מה שמעניין הוא שבחזית הכריכה כתוב "ספרית ילקוט". האם אצלך כתוב משהו אחר?
|
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
חברים, תודה רבה :-)
תודה למי שתיקן את המספר הסידורי בכותרת הספר באתר (פרפ"צ, זה אתה? :-) ), אך אם זה לא קשה, כדאי להשלים את התיקון: במקום "ספרית ילקוט" צ"ל להיות "הספריה לעם". ושוב - תודה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצוינת
אני צריך לחזור לפאוסטובסקי.
פעם קראתי ואהבתי את הכתיבה שלו. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה עמיחי.
לגבי הספר הזה אני לא בטוח אם הוא בשבילי. שני קודמיו ממתינים בסבלנות לתורם. |
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה עמיחי. סקירה יפה, נשמע מעניין.
|
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה על התגובות.
יעל, נדמה לי שבמקרה שלך זה לשכנע את המשוכנעים... :-) אנקה, לפי פאוסטובסקי גם ברוסיה הייתה אנטישמיות מולדת, אבל האוקראינים היו אנטישמיים יותר ואכזריים יותר בפועל. אכן מעורר מחשבות עגומות בהקשר לימינו. זה מזכיר לי את הסיפור של עגנון "עזריאל משה שומר הספרים" שמתאר התנפלות אכזרית ביותר של הצבא הלבן על יהודי כפר יהודי שלו ותמים. |
|
|
טה~דאם!
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אנקה - אוקראינים לשעבר, לא בהכרח תמיד יהודיים. לכן סביר שתהיה להם איזה "נאמנות כפולה".
יעל - "שיכנעת אותי לא לקרוא" D: בתקופה של-1956 עוד הפחד מסטאלין ומטיהוריו ככל הנראה היה קיים. חוץ מזה, עוד לא לגמרי ראו את הבדלי המשטרים, ולמעשה אם קוראים ספרים כמו "הדרך לשעבוד" רואים דווקא שהדמוקרטיה הייתה הספקנית. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
סקירה טובה. תהרגו אותי אבל אחרי שהיהודים סבלו כל כך הרבה
תחת ידם של האוקראינים בהיסטוריה המשותפת שלהם, לא מבינה למה יש ישראלים שהולכים להילחם ולהיהרג שם למען אוקראינה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
הביקורת מצויינת. שיכנעת אותי לא לקרוא.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יופי של סקירה.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
