החלטתי לקחת נשימה מהרומנים הארוכים ולקרוא משהו קצר וקולע.
כעולה מברית המועצות ותולעת ספרים מושבעת, מאוד הופתעתי מעצמי שלא הכרתי את אייטמטוב. הורדתי לקינדל 4 מהספרים שלו והחלטתי להתחיל מהקצרים לפני שאני צוללת ל"והיום אינו כלה".
אהובתי במטפחת האדומה ענה לי בדיוק על ההגדרה שחיפשתי. סיפור קצר, אותו גמעתי בשעתיים וחצי, שמשאיר טעם של עוד להכיר את הסופר הנפלא.
הספר בעקרון על אהבה, אבל הרבה יותר עמוק ממה שנדמה. הוא גם על בדידות, על שאיפות, על גאווה ובושה, על השלמה וענווה. על אהבה צעירה ומלאת תשוקה ועל אהבה בוגרת שמלאה בתובנות והכרת תודה, וחסרת אגו לחלוטין.
אהבתי את הדיוק של הדמויות, את הנופים הקירגיזיים הבלתי אפשריים שזורים בעדינות בתוך הסיפור במידה מדוייקת ולא מכבידה, ואת המסגרת המעניינת והלא כ"כ שגרתית שבה הסיפור מסופר בעצם לצד שלישי.
ממליצה בחום!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
