ביקורת ספרותית על השתקן מאת ארי ליברמן
ספר מעולה

---

מה לא עשיתי כדי לעצור את קצב הקריאה המסחרר?
מה לא ניסיתי על מנת להותיר דפים מהספר שעיניי לא שזפו?
כל תחבולה, כל משימה, כל רעיון נועדו לכישלון.
ארגון הבית, שינון פעלים בספרדית, הכנת חומר לימוד לתלמידיי ויציאות ארוכות עם הכלבה אך אפילו האחרונה הביטה בי במבט ידעני וכמו אמרה: גם כשאת מדקלמת לי ביאליק זה לא ממש מהלב: את לא מרוכזת ומה עוד בסיפור הכי חביב עלי: ״הנער ביער״, איפה המתח? היכן תחושת האסון? קראת את הפרק השלישי לפני השני, מה עובר עליך בעצם? ידידנו וודאי מתהפך בקברו ואמנם כך: איבדתי את תחושת הזמן ועשיתי את מטלותיי היומיות בחוסר חשק מוחלט. רק חיכיתי לעשר בלילה כשהכל יהיה שקט ורגוע ואז אקפוץ ברוחי לעלילה המסעירה ואתפלל שלא תסתיים לעולם.
אולם לכל סיפור יש סוף וכך גם סיימתי את הספר המופלא הזה שהחזיר לי באחת את חדוות הקריאה והשאיר בפי טעם של עוד.
השתלשלות העניינים הינה כמעט הוליוודית, יכולתי לדמיין אפיזודה אחר אפיזודה וללהק לתפקידים הראשיים את מיטב בכירי הוליווד ממוצא יהודי, זה קצת הפריע לי למען האמת אך התעלמתי מאותו שדון מבאס שלחש על אוזני ושילחתי אותו לעזאזל.
האם מדובר ברב מכר? תהיתי. איך ייתכן שהכתיבה קולחת, מרתקת אך בו זמנית גם מעניינת ומלמדת? אני אשכרה נהנית מכל פיסת מידע, מכל מילה כתובה והפשטות הזאת, האלמנטריות המתמשכת לאורך פרקים שלמים היא בעצם תסבוכת דיי גדולה וזאת היא גדולתו של הספר!
המעשה נפתח בגבר מתוסכל ולא נשוי שאביו נפטר זה מכבר והותיר לו חידה לא פתורה: שתי מגילות נייר מהודקות בסיכה עם צלב הקרס.
הוא מחליט לחקור את העניין ולקרוא את המגילות ומאותו רגע פותח גם תיבת פנדורה ובה סוד נוראי שישפיע על המשך חייו.
ומכאן מתחילה ההשתלשלות המותחת: דמיינו שני אחים בעיירה שכוחת-אל איי שם בגליציה: האחד עילוי, יודע את כל התנ״ך בע״פ ובעל יכולת לצטט פסוקים שלמים והשני פרחח, שייגץ, רברבן ובעל נטייה לדיכאונות.
המלחמה לא פוסחת גם על המקום הקטנטן הזה: הנאצים פולשים לעיירה, בוזזים בתים, רוצחים משפחות שלמות ושולחים את הנותרים בחיים למחנות השמדה. האחים מוצאים זה את זה והחיבור ביניהם שהיה מטריד עוד בצעירותם הופך להיות מעיק ממש.
אוויר לא היה לי, גם לא מנוח וכך כנראה צריך להיכתב ספר בלתי נשכח.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על השתקן