ביקורת ספרותית על השתקן מאת ארי ליברמן
ספר לא משהו

---

קראתי ביומיים, קריאה כיפית, עם עלילה זורמת, אבל זו הסגולה היחידה של הספר (ויש לדון כמה זה ראוי בספר על השואה).
לקחתי את הספר משום שהיה ברשימה הקצרה של פרס ספיר, אבל - הספר מאכזב מאד ברמת הביצוע, במיוחד ב"תרגום" היומן.
היומן לא כתוב כיומן כלל (למשל כולל כל מיני רשימות ועיטורים, דיאלוגים מפורטים מידי), ובוודאי לא בסגנון של תרגום מיידיש. ההערות של ההיסטוריון מוגזמות בגרוטסקיות שלהן, וכרגיל אצל סופרים ישראליים עכשוויים, ניכר שהם זרים ליהדות ולתרבות היהודית שעליה הם כותבים, וזה בא לידי ביטוי באנכרוניזמים צורמים (גם בהתנהגויות וגם ברעיונות המובעים שנדחסים בכח). כתוב בשפה פשוטה, אבל מידי פעם מנסה להכניס ביטוי "אותנטי" שרק מדגיש את התלישות.
גם לגבי הסיפור "המקדים" שמתרחש בישראל אפשר להשיג השגות רבות תוכניות וסגנוניות. כשקראתי חשבתי שהחלק הזה יקבל הקשר ויוסבר בחלק השני, ואמנם החלקים התוכניים מוסברים פחות או יותר. אבל גם כאן לא ברור מה ההצדקה להקצנת הסגנון הנלעג (בכוונה), מה גם שיש טעויות בסיסיות בהבנת המציאות שעליו הסופר כותב (אפילו דבר פשוט כארמון הרבי בשכונת הבוכרים - מי שהיה בשכונת הבוכרים יודע מיד שלא יתכן שם ארמון כמתואר).

הערה בעיקר לעורכים: בקרת איכות!

» ביקורות נוספות של אוריהו
» ביקורות נוספות על השתקן