ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 במאי, 2022
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
אלסקה נכנסה לחיי - אם אפשר לקרוא לזה כך - כשהייתי בכיתה ד'. למדנו אז גיאוגרפיה לפי נושאים. אחד הנושאים היה "המעון", והמטלה שלי הייתה לבנות דגם של איגלו. חיפשתי תמונות של איגלו, ואחרי שראיתי אותן לא ממש ידעתי איך לבנות דבר שכזה. קלקר לא היה אז בנמצא. חשבתי שאולי אבקש שיקנו לי סיד ואתו אבנה את המבנה, אבל לבסוף לקחתי צמר - גפן, הכנתי ממנו כדור גדול, הקפתי את הכדור בחוטים, כך שנראה כאילו הוא בנוי מאבני קרח, הוספתי כל מיני הדבקות. ויצא איגלו בכלל לא רע. אחר כך עוד עזרתי לחברות לבנות ויגוואם אינדיאני ובית יפני מנייר.
האיגלו הזה הוביל אותי לחפש עוד על אלסקה והצפון הרחוק. אז קראתי על מגלי הצפון: ננסן הנורבגי וסקוט האנגלי, ושנה אחרי נכנס לחיי "פנג הלבן, שתיאר את אלסקה הפראית והלהיב את חיי. אחרי עוד שנתיים קראתי גם את "ארמון הקרח" שכתבה ע. פרבר, על החיים באלסקה, בשנות ה - 50 של המאה הקודמת, ועל הוויכוח בין אלה שרצו להשאיר את אלסקה פראית ואלה שרצו קידמה.
עברו הרבה שנים בלי שום ספר חדש על אלסקה. אז קראתי על ארצות אחרות ותרבויות אחרות, ורק הגלידה הזכירה לי את הארץ הקרה הזאת. ובכל זאת לפני כשנתיים מצאתי את הספר "חום לבן" שהוא מסמך מרתק על האופן שבו ארצות הברית הגלתה אינואיטים צפונה כדי שיהוו גבול חיי בינה לבין הרוסים, ועכשיו קניתי את הספר הזה: "הלבד הגדול" שנכתב על שנות ה-70 באלסקה, אבל סיפור המעטפת שלו דומה לספר משנות ה- 50. המלחמה בין הפראי לקידמה.
בתווך של המלחמה הזאת נמצאת גם משפחה חדשה שהגיעה לאלסקה. אמא, בת, ואבא מכה. יש כאן ניסיון לקשר בין שבי במלחמת וייטנאם למכות, אבל מבחינתי (ובסופו של דבר זה גם נרשם בספר) אין שום קשר בין המלחמה למכות. באמריקה יש שכבת אנשים שנקראת 'זבל לבן'. שכבה שמאשימה את כל העולם בחוסר ההצלחה שלה. במקביל יש שכבה שמתכוננת ליום הדין, יהיה אשר יהיה. שכבה של אנשים די מסוכנים שכמעט כל עימות שלהם מסתיים בהרג. והאבא הזה הוא שילוב מסוכן בין השניים, כשבכל רוגז קטן שלו, ולא חשוב על מה, הוא הופך את אשתו לשק איגרוף. והאישה מפחדת לברוח, עד ש...
בין לבין יש גם רומן נחמד בין הבת לצעיר מקומי, ותיאור מרהיב של הטבע של אלסקה, משולב באופן החיים של המקומיים. והתיאור נשמע כל כך אמין שחיפשתי את קורות חייה של הסופרת, ואכן היא גרה, עם הוריה, באלסקה שנים רבות.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אורי רעננה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
לא בראש שלך על הבעל המכה
א. תהיתי בתחילה כיצד אדם אוהב ביסודו, הופך ל"מוזר" והתשובה די פשוטה, השבי, ובמיוחד זה הווייטנאמי. במקום זה חברו מיטב המומחים, להנדס את השבויים ולרסק את אישיותם.
הביקורת שלך בנושא זה היא מעליבה. ב. תהיתי , מדוע המדינה ששלחה אותם, אינה לוקחת אחריות על חייהם לאחר מכן? לא הבנתי איך הם מגיעים לחרפת רעב? ג. זה אינו מצדיק את ההתעללות, אלא דורש ארגון וממסד שיודע למנוע מצבים כאלו. ד. ההגעה של המשפחה לאלסקה, היא מתוך ניסיון לבנות חיים חדשים, אולי תקראי שוב את האושר שלהם בנסיעה של מספר ימים אל אלסקה, ( בדרך נפלאה ויפהפייה). וזה ישנה את נקודת מבטך. הספר מכיל 440 עמוד. ובו כל המרכיבים של חסד ניסיון שיקום, אמון והפרתו של המרקם הם הנושא. ספר כואב וחובה לקרוא. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סקירה יפה בת -יה.
איכשהו התפספסה לי...
אלסקה סיקרנה אותי מזמן. תודה |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
המלצה יפה. תודה רבה.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה בתיה.. ראיתי סרטים על אלסקה
מקום בכלל לא פשוט אבל הנוף עוצר נשימה. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה כרמלה. גם על ההמלצות. אם כי בתקופה האחרונה אני מעדיפה סגנון מציאותי יותר של ספרים.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
פרפר צהוב, תודה. כל אחד ורצונו.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה, אושר. לפחות לומדים לבנות משהו -:)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
ראובן, תודה. תגובה חריפה למצבים קיצוניים - כן.
אבל שעתיים אחרי שמישהו מרגיז אותך, כשאתה מגיע לארוחת ערב שלווה בבית, ורואה ארוחה דומה ליום הקודם, כי רק זה מה שיש בגלל מחסור בכסף - אין לך שום סיבה הגיונית להכניס אגרוף בלסת של אשתך, ולהמשיך לכל הגוף. ולא חשוב כמה מלחמות עברת. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אנקה, תודה. מסכימה. מקריאה על חייה הבנתי (לא היה כתוב במפורש) שהיא מתייחסת למקרים אמיתיים.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar, תודה. הספר טוב. תיאור המכות בספר כל כך מוחשי, עד שגם אני הייתי צריכה נשימה עמוקה כדי להמשיך.
|
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה בתיה.
אלסקה תמיד מעניינת. הספר מחכה לי בבית ומקווה להגיע אליו בקרוב. עוד ספרים על אלסקה: - מסעות באלסקה / ג'ון מיור (הוצ' נהר) - ילדת השלג / אֶיוֹוִין אַייווי. מאד אהבתי את הספר. אחד הכוכבים שלו הוא הטבע. תוכלי לקרוא את ההמלצות עליו (ביניהן שלי). |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
החיים באלסקה יכולים להיראות מעניינים...מרחוק, כמובן.
על התוספת הסיפורית של אבא מכה, ויטנאם ושאר הסלט אוותר. |
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
הספר מעולה הכי טוב שקראתי
|
|
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה בתיה - יום עצמאות שמח. כיום ילדים בונים דגם של בנג במקום...
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אני דווקא סבור ששבי כחוויה טראומטית יש השלכות אפשריות קשות
לא בהכרח הופך אדם לאלים או מכה ביסודו, אבל בהחלט יכול להביא אותו למצב של תגובה חריפה למצבים קיצוניים כמו בספר. בכל מקרה,ספר טוב מאד. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מעניינת. הספר טוב למדי. מצא חן בעיניי.
ובהחלט אין קשר למלחמת ויטנאם ולמכות או לאלימות במשפחה גם לדעתי. אולי הסופרת ניסתה לערבב כמה נושאים שלא יהיה משעמם מדי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מסקרנת. אקרא בשמחה. (למרות שממכות בספרות אני משתדלת להימנע...)
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
