ביקורת ספרותית על הלבד הגדול מאת כריסטין האנה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 באוגוסט, 2023
ע"י yaelhar


#
היכרתי פעם אישה יקרה שאהבה מאד לארח אנשים ולהאכיל אותם, אבל אף פעם לא היתה בטוחה שמה שהיא הכינה – היא לא היתה זוכה, כנראה, במאסטרשף – מספיק. אז היא הניחה על השולחן את המנות שהיא בישלה במיוחד לאירוח. והוסיפה עוד מכל טוב שהיה לה במקרר. כל מיני מנות שלא מחוברות לשום דבר (אולי מישהו יעדיף דווקא, כמו הילדים שלה שלכל אחד היתה רשימה מה כן ומה הוא לא מוכן לאכול) התוצאה היתה ערב רב חלקו טעים, חלקו מוזר, חלקו שייך בעצם לארוחה אחרת...

זה הרושם שקיבלתי מקריאת ספרה של האנה. היא הוסיפה עוד ועוד, אולי אין מספיק דרמה לטעמם של הקוראים שלה. התוצאה היא תערובת אמנם לא משעממת, אל מורכבת מכל מיני מנות וחצאי מנות של כל מיני תחומים שונים שחלקם אולי שייכים בכלל לספר אחר.

משפחה צעירה – אבא אמא וילדה בת 13 עוברת בתחילת שנות השבעים לאלסקה. המקום באותה תקופה הוא מין "מערב פרוע" עם חוקים רופפים הנשענים על קודים רופפים עוד יותר. אבי המשפחה חזר משבי בויאטנם, הוא לא יציב נפשית (די. הוא בעל התפרצויות פסיכוטיות בהן אינו שולט בעצמו והפוגות קצרות בין ההתפרצויות) אינו שולט בכעסיו גם כשאינו בהתקף פסיכוטי, מוציא את תסכוליו על אשתו ועל בתו. החיים בעיירה הנידחת באלסקה מסוכנים גם בלי אדם מופרע המאבד קשר עם המציאות. במקום מסוכן מאד רוב עונות השנה, להוציא תקופת קיץ קצרצרה. החיים דלים וקשים בלי מים זורמים, חשמל או ביוב. העבודה קשה ויומיומית והמשפחה הקטנה צריכה להתאים את עצמה לא רק לחיים במקום קשה, גם לחיים עם רימון-יד שהפתיל שלו מעשן.

מה יש לנו בספר הזה? הריון בגיל תיכון, חיים על גבול העוני, חייל שחזר הלום מהמלחמה ולא זכה לשיקום או אפילו טיפול קצר. אלימות במשפחה. רומנטיקה צעירה ומלבלבת, מתח בין "חיים פשוטים" לבין "קידמה". הרגשת אשמה אינסופית, מחלה סופנית, אמהות...

האנה אינה מאמינה, כנראה, בסופים מעורפלים. היא סוגרת את כל הקצוות בסיפור הזה באופן הרמטי. 438 עמודים כולל הספר הזה, שרובם חוזרים ומחזקים באמצעות דיאלוגים ותיאורים ותוספת דרמה (שלא חסרה בסיפור בכלל) את המצב המיוחד בו חיה הילדה, שהיא גיבורת הספר והופכת ב 12 השנים שהוא מתרחש מילדה לאישה. האנה גם סבורה, כך נראה, שגברים אלימים הם חולי נפש. העובדות כנראה אחרות. גברים אלימים הם אנשים שבסיס אישיותם רופף ונחיתותם דורשת השתלטות כוחנית על החלש מהם, אך רובם אינם חולי נפש והם מבינים היטב את מעשיהם.

הספר לא משעמם אך לא מצליח לשכנע שהאנה יודעת על מה היא כותבת. בעמוד התודות מצאתי את הקשר שלה לאלסקה: אבא שלה "ההרפתקן" הגיע פעם במסגרת שיטוטיו לאתר נופש באלסקה, שהופעל על ידי משפחות חלוצות. הספר הזה הפך לרב-מכר. לו היה נכתב בימיו של ג'ק לונדון, היה, כנראה, זוכה גם במתנת האמינות מעבר לסיפור המרתק. מה לעשות, אף אחד לא מושלם.
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים)
אוהבת לקרוא, זה הספר היחיד של האנה שקראתי.
אני יודעת שרבים אהבו יותר ממני. מה לעשות, לפעמים יש טעמים שונים לקוראים שונים.
חן (לפני שנתיים)
אוהבת לקרוא לגמרה מסכימה איתך
אוהבת לקרוא (לפני שנתיים)
ביקורת מעניינת אם כי אני חושבת שמדובר בספר הכי טוב שלה דווקא... אחרי עמוד 150 לדעתי יצא ממנו משהו אחר והוא מאוד ריגש אותי.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, דן.
למרות שלא סבלתי בקריאת הספר, אני חושבת שגם אני אמנע.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, בת-יה
אנשים קוראים את אותו טקסט אחרת לגמרי. זה הקסם של הקריאה, לדעתי.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לדעתי תמיד כדאי לשפוט לבד. רבים אהבו אותו, אולי גם אתה?
חן (לפני שנתיים)
מכל הספרים שקראתי זה הספר הכי טוב שקראתי
הוא מעולה לדעתי .
דן סתיו (לפני שנתיים)
YAELHAR הסקירה מעניינת מאד, כרגיל....לא נראה לי שאנסה לקרוא משהו מפרי עטה של הגברת הזאת.
בת-יה (לפני שנתיים)
yaelhar, לדעתי הספר הזה מצויין, וחבל לי שזה לא הרושם שלך ממנו.
Pulp_Fiction (לפני שנתיים)
לא קראתי אותה אף פעם ואתם פה משכנעים אתי שגם לא כדאי. ביקורת טובה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, מוריה ב.
צודקת. בדיוק כמו בדוגמה שנתתי על אותה מארחת, גודש מעיד על חוסר ביטחון "בסחורה" שלך וניסיון לחפות על החסר המדומה בשפע שלא ממין העניין.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, כרמלה.
אני די בטוחה שהיא התכוונה להלם קרב. היא גם חוזרת מפעם לפעם לעובדה שהוא היה שבוי-מלחמה מספר שנים. פוסט טראומה מופיעה בדרכים שונות אצל אנשים שונים, כך שהתיאורים של ההתנהגות של האב יכולים להתאים. מה שהפריע לי היה שהיא קשרה את האלימות של האב כלפי בנות משפחתו לבעיותיו הנפשיות. בעיות נפשיות יכולות להתבטא באלימות, אבל לרוב היא לא תהיה אלימות מצומצמת רק לבנות משפחה, כמו האלימות המתוארת בספר. מצד שני אלימות במשפחה לרוב אינה מתבצעת על ידי אנשים שפסיכיאטרים יגדירו כחולי נפש. משהו בערבוב הזה הפרע לי.
מוריה בצלאל (לפני שנתיים)
תודה, יעל. אני מאמינה שגודש הוא טעות של סופרים נואשים. עוני לא מדבר אליך? קח בעיה נפשית. לא אוהב חולי? תתכבד בדרמת נעורים. רגע, אל תלך; יש מוות בתנור. הם יוצאים מגדרם כדי לתפוס מרובה, אבל התוצאה היא שאיש מהקוראים לא יענה להזמנה הבאה.
אולם את צודקת, תזמון הוא אלמנט משמעותי. הבעיה היום היא שרובנו, בדומה להאנה, נולדנו מאוחר מדי.
ראובן (לפני שנתיים)
כרמלה- הלם קרב, בלי ספק. בעבר לא היו מודעים ממש לנושא.
כרמלה (לפני שנתיים)
תודה יעל, אהבתי את הספר קצת יותר ממך. מסכימה איתך שאפשר היה לקצר מעט וגם למנן טוב יותר את הדרמטיות שלו.
אני פירשתי את האב כהלום קרכ. אשמח לשמוע את דעתך בנושא זה.
זאבי קציר (לפני שנתיים)
יעל זה ממש לא משנה כי הסקירה שלך מבטאת את התרשמותך הסובייקטיבית
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, ראובן.
הוא כלל לא הזכיר לי את "שירת סרטני הנהר". אם כבר הייתי משווה אותו ל"משכילה", ממנו הוא נופל לדעתי.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, זאבי
בזכות הביקורת שלך חיפשתי ומצאתי את הספר הזה. [לא נתתי קרדיט בביקורת, בגלל ההסתייגויות שלי ממנו, שחשבתי שלא תרצה להיות קשור אליהן...]
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, לימור.
אולי סרט יתאים יותר.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, מורי.
גם אני לא התלהבתי במיוחד.
ראובן (לפני שנתיים)
ספר עוצמתי, מגמד את 'שירת סרטני הנהר'
עם הגיבורות הדומות-צעירות מאד הצריכות להסתגל לקושי.
אבל איכותית אין מה להשוות
זאבי קציר (לפני שנתיים)
אני מאד אוהב את הסופרת הזו ועד כה אהבתי את כל ספריה הדיגיטליים שתורגמו לעברית.
את התרגום ל"גן החורף" טרם קראתי.
לימור (לפני שנתיים)
נשמע ספר קשה לעיכול, הרבה נושאים כבדים בספר אחד
נחכה לסרט :)
תודה יעל כתבת יפה.

מורי (לפני שנתיים)
לא הלך לי עם הכתיבה שלה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ