ביקורת ספרותית על הלבד הגדול מאת כריסטין האנה
בזבוז של זמן

---

כמו מגדל קלפים.
אחרי "הזמיר" שמחתי למצוא ספר נוסף של המחברת,
בעיקר שמהכריכה האחורית עלה תאור של עלילה מעולם אחר לחלוטין (=לא שכפול של הספר המוצלח ההוא).
הצלילה לתוך העלילה הייתה מיידית, מרתק, מותח, מעניין, חדש... ואז הכל התמוטט כמו מגדל קלפים.
בעמוד 200 בערך, הכל קרס לתוך בליל טובעני מצחין (מתוך אחד התיאורים ברגעי שיא המתח).
נראה לי שבראשה של הכותבת עברה המחשבה
" להפסיק פה? זה לה מספיק!"
אבל אין לי כח להעמיק בדמויות שפיזרתי כמו זבל...
אני חייבת לייצר ספר של 400+ עמודים מתוך רשמי החופשה המשפחתית שלנו באלסקה (ואולי איזה סרט שראיתי פעם)
ושיסמן וי בכל הסעיפים (TICK ALL THE BOXES בלעז):
תאורי נוף וחורף? זה מה שעשיתי ב 200 האחרונים... לא נורא, אני אעתיק ואדביק ואפזר פרורי "סיפור כלשהוא" לכל מי שיחפש עוד משהו:
-אלכוהוליזם
-אהבה תמימה ונצחית שמנצחת נגד כל הסיכויים
-אלימות במשפחה
-PTSD-C (פוסט טראומה ממלחמה)
- הריון במתבגרות
- היחס ל"בוגרי" ויאטנם
- חוסר השוויון בגיוס למלחמת ויאטנם
- גסיסה מסרטן
- הפריפריה בארה"ב
- האורבניזציה והגלובליזציה
- איכה"ס
איףףףףףף, הכל כל כך סטיגמטי, מאוס וטרחני.
בהתחלה חשבתי שעל ה 200 הראשונים צריך לתת פה שני כוכבים, אבל העונש שקיבלתי בקריאה מהירה של ה 200 האחרונים (כי לא משליכים ספר באמצע) הספיק כדי להגיד חד משמעית:
לא לגעת, השקיעו את הזמן שהתפנה לכם בסודוקו.

» ביקורות נוספות של גלילית1
» ביקורות נוספות על הלבד הגדול