ביקורת ספרותית על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי - כרכים א-ב. מאת ויליאם שיירר
ספר מעולה

---

כמה נחמד שיש אנשים, הרואים דברים יוצאי דופן, עובדים במקומות בעלי חשיבות - עושים מחקרים ולבסוף כותבים את כל עבודתם בצורה יוצאת דופן. הם מורידים את מה שלא מעניין ואין בו צורך, נותנים מניסיונם האישי, מתוך הכרת הדמויות ולבסוף מוציאים ספר שמסכם את הכל עבורנו הקוראים הסקרנים והפשוטים. הספר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" - ספר של שני כרכים, לא מדובר בספר קצר כלל וכלל. למעשה מדובר במסע אחד לא פשוט בקריאה מנקודת מבט "אסטרטגית רבתי" (הדרג המדיני, הכולל הצבאי ובתחומים רחבים) של הרייך השלישי. הסופר נותן סקירה על המנהיג, מקום הולדתו, אביו וסבו (כמדומני) על חייו כנער, ועל הזמן שלאחר מכן. במלחמת העולם הראשונה, ותקופת שלאחר ה-"המלחמה הגדולה" ברפובליקת ויימאר, ממשיך בעלייתו של היטלר (ימח-שמו) לשלטון ב-1933 ועד לנפילת הרייך השלישי (כשמו של הספר עצמו) ב-1945 בסיום מלחמת העולם השנייה באירופה.

לאחר קריאת הספר, אפשר להבין יותר את המצב באירופה, ומה הסיבות לנפילת גרמניה בידי היטלר. כישראלי, הדמות הזו, שלדעתי גרועה מ-המן הרשע, ואת שמו רוקעים אולי אפילו עוד הרבה יותר. ובכן, אומרים "היטלר ימח-שמו" אבל אתה לא ידוע ממש מי הבחור הזה, אתה לא יודע מה קרה בזמן הזה, אתה רק יודע שהיתה שואה נהרגו מיליוני בני אדם יהודיים מתוך איזה אידיאולוגיה הזויה משהו והנאצים ימח-שמם היו אחראים לכך. המחשבה ללמוד על דמויות שכאלה עשויים בהחלט לגרום למשהו להסס - בכלל, תראו את הכריכה שעל הספר - אלה הם סמלים לא פשוטים במדינת ישראל ולכל יהודי באשר הוא, וכן כנראה לכל אדם שמבין מה משמעותם.

אם זאת, הספר והלימוד בו חשובים מאוד. תראו לכם איזה דלפון משונה, בעל אידיאולוגיה מטופשת, פנטזית משהו - הוזה אם כי חכם (לצערנו הרב) פשוט מחליט לחסל מילוני יהודים ומצליח בכך, מחליט שהוא כובש את אירופה ומצליח בכך, גורם לעשרות מיליוני בני אדם למות ולמאות מיליונים לסבול - עבור שאיפותיו. וזה העניין, שלצערנו הרב קורה מפעם לפעם בהיסטוריה. הסתכלו על אלכסנדר מוקדון, הסתכלו על נפוליאון - הסתכלו על אלה שהפכו את שמם לחשוב הרבה יותר מאשר שם המדינה שלהם. כל מיני אנשים ללא תכלית אלא לשאפתנותם האישית שלהם. לאחר סיום חייהם לא נשאר כלום אלא רק כמויות אדירות של מדינות הרוסות ובני אדם הרוגים. אתה שואל את עצמך בשביל מה כל זה? היה עדיף שלא תעשה כלום, מה - העיקר להיזכר בהיסטוריה?!

עלינו ללמוד את הדברים הללו כדי לדעת כיצד להימנע מהם. אחרת למה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה? כנגד האנשים האלה, אפשר לראות אנשים כמו משה רבנו, שאמר לה' אם אתה מוחק את העם הזה (בזמן החטא העגל) "מחני נא מספרך אשר כתבת" - תוריד אותי מההיסטוריה. ישנם גם סקפיו אפריקנוס הרומאי, וכן חניבעל הקרתגי, מי שיצא לו לקרוא את הספר של לידל-הארט "סקפיו הגדול מנפוליאון" יראה שהאנשים הללו היו אנשים שהבינו את התכלית של ההנהגה. החשוב הוא טובת העם, לא טובת המנהיג - לצערנו נראה שבני אדם מתעניינים (ולצערי אני מרגיש את זה על עצמי) איזה עניין הרואי מאותם אנשים שרק גרמו לסבל וחורבן מאשר אלה שניסו באמת ובתמים להצלחת עמם שלהם.

אל הספר הגעתי מהספר "לא נרדם בלילות" של גיורא איילנד (אלוף לשעבר בצה"ל וראש המל"ל לשעבר) הוא כתב שהספר שגרם לו להיות מכור להיסטוריה צבאית היה "עלייתו ונפילות של הרייך השלישי" וזה סיקרן אותי. לאחר שכבר הספר היה אצלי ראיתי שהיה מי שמעדיף דווקא את הביוגרפיות (שלא הכרתי עד אז) "היבריס" ו-"נמסיס" והספר - "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" הוא למעשה ספר ארוך ולא פשוט לקריאה, ובעניין הזה אני באמת לא יודע להגיד מאחר ועוד לא (אם כי מצפה לכך) קראתי את הספרים הללו. אם זאת אפשר להגיד בצורה ברורה, הספר "עלייתו ונפילתו.." (ארוך השם, מה נעשה?) הוא ספר שכתוב טוב, בצורה מובנת, התרגום בסך הכל בסדר ובהחלט הסופר כותב דברים בצורה ברורה. יש בהחלט מה ללמוד מהספר, הוא מומלץ מאוד לאוהבי היסטוריה וכן גם בכלל לכולם - אם כי לא כל-כך קל לסיים אותו (כאמור מסע).


אני חושב שנכון לסיים בשורות האחרונות של הספר המתארות את מצב גרמניה לאחר המלחמה:
"האנשים נשארו, והאדמה נשארה - הראשונים המומים, זבי-דם ורעבים, ובבוא החורף רועדים בסחבותיהם בבתים שההפצצות הפכום כוכים: השנייה, ארץ שממה רחבת ידיים זרועה מפולת. העם הגרמני לא הושמד, כפי שרצה היטלר, שניסה להשמיד עמים כה רבים אחרים, בסוף בהפסידו את המלחמה.
אולם "הרייך השלישי" ירד לטמיון ההיסטוריה.

» ביקורות נוספות של טה~דאם!
» ביקורות נוספות על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי - כרכים א-ב.