קניתי את הספר בתרגום לעברית בסניף חב"ד בהרצליה. המהדורה של הוצאת מיר לא נמצאת באתר סימניה, בדיוק כמו שלכל הספרים היוצאים בעולם החרדי אין מק"ט, ולא משיגים אותם בחנויות הספרים הרגילות ובספריות בערים החילוניות. לאחרונה למדתי שגם ארכיון הסרטים של הסינמטק כמעט לא מתעד יצירה קולנועית חרדית, וגם בארכיון העיתונות בספריה הלאומית - אין שמירה ותיעוד של כל העיתונים בעולם החרדי. ממש עולם שלם מתחת לרדאר. בושה.
ונחזור לביקורת - על הזוהר דובר הרבה, הכרתי אנשים שמאמינים שאם יקראו את הזוהר יישתגעו.
לא השתגעתי. לא ממנו ולא עליו. איך אפשר להתייחס ברצינות לספר שטוען שמצווה לצער ציפור כדי לקרב את בוא המשיח?
[למי שרוצה להתעמק, ישנה מצווה בספר דברים המחייבת לגרש ציפור מהקן לפני שלוקחים לה את הביצים שהיא דוגרת עליהם.
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ אֶפְרחִים או בֵיצִים וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:"
במיטב המסורת היא מפורשת כמצווה נגד צער בעלי חיים, שכאשר האימא לא רואה שלוקחים לה את הילדים היא מצטערת פחות. בספר הזוהר נעשה היפוכא, נאמר שכאשר האם מגורשת מהקן שלה היא מצטערת וזה מקרב את המשיח היות שהשכינה נזכרת בצער שלה על בית המקדש החרב) ------> לצערי זה הביא לקולגה דתי מהעבודה שלי שכבר מלאו לו שישים לטפס על עץ ולקחת ביצים של ציפור רק כדי לצער אותה ולקיים מצווה. את הביצים, למי ששאל, הוא שם בוטרינה בבית. ואני בטוח שהוא לא היחידי. נפלאות דרכי השם...
לסיכום, ספר הזוהר, כרוב ספרי הדת, הוא ספר לא מוסרי. כן זה נחמד למי שרוצה כמוני ללמוד ארמית, או למי שאוהב לשמוע סיפורי צדיקים בין הקידוש למצוות פרו ורבו. עדיין אינני מבין מה הביא אותו לתפוס כזאת פופולריות, ואודה למי שיטול קורה מבין עיני.














