ביקורת ספרותית על הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמנים - מלחמת העולם השניה #02 מאת ב.ה. (באזיל הנרי) לידל הארט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 בדצמבר, 2021
ע"י טה~דאם!


הספר "הצד השני של הגבעה" הוא ספר היסטוריה על מלחמת העולם השנייה. הייחודיות של הספר היא בכך שהוא ממקור ראשון - לידל-הארט, לאחר מלחמת העולם השנייה הלך לשמוע את "הצד השני של הגבעה" - ובמילים אחרות, על צדם של הגנרלים הנאצים ימח שמם. הוא לא חיכה שיעבור זמן עד שהדברים ישכחו או שתשתנה דעתם או מכל סיבות אלה ואחרות, אלא הלך מיד לאחר סיום המלחמה ולכן הספר הזה, הופך למעניין הרבה יותר מעוד ספר על מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה עשויה להיראות לפעמים כמין סרט, הטוב כנגד הרעה, האור כנגד החושך. ואמנם כיהודי ברור לי לחלוטין שהנאצים ימח שמם הם לא רק העורקים משר הטבעות, לא, הם גרועים הרבה יותר. אנשים שלקחו את התחכום, הידע, והשתמשו בו לרצוח את העם שלי ללא תועלת מלחמתית אלא מאידיאולוגיה הזויה משהו. אני מכיר בכך שאילו הייתי שם, או כל יהודי כזה או אחר, וזה לא משנה כלל אם מדובר: על אשכנזי, ספרדי, תימני, אתיופי (נראה שהנאצים לא גזענים בעניין הזה) - היה לי גורל ככל הנראה בדומה ל6 מיליון יהודים. ואם זאת, צריך להבין שגם הצד של בעלות הברית לא היה כלל מצד הטוב וה-"אור".

הבריטים מנעו את כניסת היהודים לארץ ישראל, אולי היה מי שהיה ניצל אילו היה לאותם יהודי אירופה לאן ללכת. ומי עמד בראש המדינה? וינסטון צ'רצ'יל שאין ספק שלא היה אנטישמי חלילה אלא להפך. אם כן למה? ויש מין הסבר שדווקא הגיוני - הבריטים פחדו שאם יכניסו את היהודים לארץ הערבים בארצות ערב יכנסו למלחמה/ימרדו כנגדם. ולכן לא יכלו לפתוח את הארץ ליהודים, מובן, המצב של הבריטים לא היה קל בכלל וכל כוח למאזן לטוב ולרע עשוי לגרום לניצחון או הפסד. אם זאת, לפעמים אני חושב מה היה קורה אילו במקום היהודים באירופה היו הבריטים לפני השמדה, באותן נסיבות האם היה צ'רצ'יל מניח להם למות או שהיה פותח להם את הארץ? ללא צל של ספק היה פותח להם את הארץ, וזאת למרות שהערבים (אמרנו אותם נסיבות) ככל הנראה היו עוברים לצד מדינות הציר. וזה לקח חשוב לדעתי.

ההיסטוריה מראה לנו שאין מדינת אור ומדינת חושך בהכרח - המציאות מורכבת. ולמרות שהספר הזה מדבר על הגנרלים הנאצים, אני חושב שנכון לקרוא ספרים שכאלה למרות הבעייתיות. ונכון ללמוד מצד כל המעורבים במלחמה מאשר רק בצד "האור".


הספר מראה משהו מאוד מעניין על האסטרטגיה הרבתי של היטלר ימח שמו. היטלר הבין שאת המלחמה מתחילים הרבה לפני שהצבאות מתנגשים, הוא היה יוצר את האפשרויות המדיניות תוך שימוש בכל אפשרות כדי לנצח. בעזרת הכלים המדיניים, התעמולה, יחסי החוץ, והפחד של בנות הברית - גרם למבוכה לצ'כוסלובקיה וגרם לסיפוח הסודטים (אזור אסטרטגי גבוה להגנה) ובכך נתן את האפשרות לסיפוח וכיבוש כל המדינה כולה. כן היה כנגד רוסיה, בכך שגרם להפללה של המצביאים הגדולים הרוסים ובכך ליצור התנגדות קטנה ככל האפשר מצד רוסיה. היכולת להבין את הנקודה הזו, שהצבא הוא רק למקרה שמא אם לא לגמרי נצליח לנצח בכלים המדיניים אז ניתן לצבא לעשות את ההמשך הפשוט והידוע מלכתחילה.

היכולת והאימונים של הצבא הגרמני היו באמת רמה אחרת, לצערי אין לי איך להגיד אלא שהצבא הגרמני היה הטוב מבין הצבאות במלחמת העולם השנייה, היה זה דבר הקשור לקצינים הבכירים והיכולת שלהם להסתכל על העתיד, והיכולת של הטנק והרכב המוגן, היכולת של הניידות ויכולת הלחימה בגישה העקיפה כנגד צבא צרפת, בריטניה, הולנד ובלגיה. אם זאת, הכישלון הגדול ביותר של הנאצים ימח שמם (כמובן אני אומר את דעתי) דווקא היה באסטרטגיה הרבתי. הנאצים ידעו איך לנצח, הם לא ידעו מה לעשות לאחר מכן.

הם ידעו, אני עושה 1...2...3 וכובש את המקום, הם לא ידעו מה לעשות לאחר הכיבוש. כך קרה שאחרי שכבשו את צרפת :"מה עושים?" - "וואלה... לא חשבתי שנגיע רחוק כל כך.."

לאחר כיבוש צרפת רצה היטלר לעשות שלום עם בריטניה, זאת מתוך מחשבה (שככל הנראה הייתה נכונה) שלאחר עשיית שלום עם בריטניה יוכל הצבא הגרמני להתרכז כנגד הרוסים, זאת מתוך מחשבה שבסופו של דבר הצבא הגרמני והרוסי ילחמו אחד בשני. אם זאת, הדבר לא הלך כפי שהוא רצה, ועליית וינסטון צ'רצ'יל שינו את המהלך, ואפשר לראות את הדברים בסרט "שעה אפלה" כמה היה קרוב הדבר:

https://www.youtube.com/watch?v=Oo-hmRLpQto


למרות הסירוב מצד בריטניה החליט היטלר שאין זמן, ואם הוא רוצה להקדים את הרוסים ולקחת את היוזמה לידיו הוא חייב לתקוף ראשון. וגם כאן רואים שהגרמנים ידעו איך לכבוש, אבל לא ידעו מה לעשות לאחר מכן. הם התמקדו בשלושה מקומות: לנינגרד, מוסקבה וקייב (אוקראינה) - אבל רוסיה ענקית, והחורף קשה, בסופו של דבר מצאו את עצמם בעומק האויב, בלי אספקה ומוצרים חשובים אחרים - ופתאום הדוב הרוסי התעורר (עד עכשיו ישן) -


זה ספר יפה, הוא ממש גורם לך להבין את הדברים בצורה ברורה.
ולידל-הארט הוא סופר מעולה.

9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
טה~דאם! (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הספר כותב על דעתםשל הגנרלים בכל זמן במהלך המלחמה וכן גם לפני המלחמה. כן, בשלב מסוים (ובעיקר בסוף המלחמה) הבינו הגנרלים שנכון יהיה שהיטלר "יפנה את מקומו". אפשר לראות את זה בניסיון ההתנקשות שהיה ב-1944. אתם צודקים, בדיעבד הייתי צריך לכתוב יותר על הגנרלים מאחר וזה נושא הספר.

הספר בהחלט מדבר על הגנרלים ממקור ראשון, זאת אומרת שהם עצמם נשאלו וענו. וזו לדעתי הסיבה שהוא חשוב כל כך, כי בדרך כלל ההיסטוריה נכתבת ע"י הצד המנצח, והרבה פעמים לא הכל מדויק.

לשמוע מ"הצד השני של הגבעה" מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, נותן זווית שונה של נקודת מבט.
רץ (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אחת הסוגיות שעולות, האם היטלר היה אסטרטג גדול, או שבשלב מסוים הוא הפך לאסון לצבא הגרמני, ואיך ראו את זה הקצינים הגרמנים?
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
זו סקירה היסטורית מושקעת, אבל אני לא רואה שום התייחסות ממשית פה לנושא כלשהו מנקודת מבטו של אף גנרל גרמני. הייתי מאוד מעוניין לקרוא למשל על יחסו של גודריאן לצבא צרפת.
ואתה צודק הכל מורכב, אבל מול הנאצים גם הצבא האדום של סטלין זה כוחות האור.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ