ביקורת ספרותית על הסהרורים - טרילוגיה - 1988 - פאסנו, או הרומאנטיקה; 1903 - אש, או האנארכיה; 1918 - הוגנאו, או המעשיות מאת הרמן ברוך
ספר טוב

---

הרבה זמן אני קראתי את הספר הזה גם בגלל שהוא ארוך וגם בגלל שלפעמים הייתי צריך לעצור לחשוב על זה. הסופר של הספר הוא נראה לי אחד שלא היה סגור על עצמו אם הוא רוצה לכתוב ספר של סיפור או ספר של פילוסופיה. בסוף הוא עשה גם זה וגם זה.

בתכלס זה לא ספר אחד. זה שלושה סיפורים שכל אחד מהם זה ספר בעצמו. הראשון זה ספר על אחד שקוראים לו יואכים והוא מהאצולה של המאה ה-19 שהוא הולך להיות קצין בצבא בגלל שהוא האח הקטן והאחוזה הולכת עם האח הגדול. זה כמו שאצלנו אחד יש לו מסגריה אז הוא מלמד את הבן הגדול שיהיה מסגר והילדים השניים צריכים להיסגר על עצמם לבד.

מתי שהוא בבית ספר לקצינים הוא מכיר חבר אחד שיש לו כל מה שאין לו יעני הוא לא מחובר עם האצולה והוא יש לו אומץ לעשות דברים אחרים ממה שכולם עושים ובגלל זה היואכים הזה גם כאילו כל הזמן צריך להיות יותר טוב ממנו אפילו שבלב שלו הוא הכי מקנא בעולם. הבעיה זה שבשביל לעשות לא לפי מה שכולם עושים ולא לפי מה שכולם מצפים ממך שתעשה צריך הרבה אומץ. והיואכים הזה אם יש משהו אחד שברור לך לגמרי זה שאין לו אומץ.

הסיפור השני זה כמה שנים אחר כך מהשנים הראשונות של המאה העשרים ושמה הסיפור על אחד ממעמד אחר. זה מישהו מהמעמד של הפקידים והוא גם כן לא בנאדם שאתה היית מתלהב ממנו גם לא איך שנראה וגם הטיפוס. הוא ההחלטות שלו גם כן מוזרות והחיים שלו לפי דעתי יש בהם משהו כמו שיא העולב. זה לא עניין של מזל זה כל האישיות שלו ככה. ויחד עם הבחור הזה הוא מספר סיפור ככה שנכיר את ההתחלה של הועדי עובדים וכל האידיאולוגיות שיש מסביב בתקופה של ההתחלה של המאה.

הסיפור השלישי הוא הכי ארוך ושמה הכל מתחבר כי שני אלה מהסיפורים הראשונים נפגשים שמה. זה כבר בזמנים של מלחמת העולם הראשונה וזה באיזה כפר בגרמניה ושמה הסופר מביא את כל הפילוסופיה שלו ביחד עם סיפור על שלושה אנשים שהם הכי שונים האחד מהשני יעני גם המטרות שיש להם בחיים וגם איך שתופסים את העולם. אני קראתי שכל אחד מאלה הוא כאילו תמונה של כיוון אחד שהיה בעולם וזה אני חושב נכון אבל מה שהכי חשוב זה שזה לא משנה יעני שהסיפור מחזיק את עצמו ומעניין אותך על האנשים הספציפיים האלה. אחר כך אתה יכול לעשות מזה פילוסופיה ואז כאילו יש לך עוד רווח מזה. זאבל בשביל ההתחלה הוא מראה לך יפה איך חיו האנשים בזמן של המלחמה ואיזה בלבלה יש באירופה בזמנים של אז ואיך לא ידעו בכלל איזה כיוון לתפוס. 

בחלקים של הפילוסופיה ששם בתוך הסיפור האמת קצת דילגתי שמה אבל אני חושב שאת מה שהייתי צריך כבר הבנתי לבד מהסיפור.

זה ספר ממש מעניין אבל צריך לקחת בשבילו את הזמן.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על הסהרורים - טרילוגיה - 1988 - פאסנו, או הרומאנטיקה; 1903 - אש, או האנארכיה; 1918 - הוגנאו, או המעשיות