ביקורת ספרותית על פרשת גבריאל תירוש מאת יצחק שלו
ספר מעולה

---

מיהו גבריאל תירוש, מין אדם ושם מוצלח שכזה? אם נתחיל מהליהוק למיני סידרה הכל ילך חלק יותר, וגבריאל תירוש אוהב שהכל הולך חלק. איתי טיראן יופיע לפנינו בדמותו של גבריאל תירוש, מורה צעיר בשנות העשרים לחייו, שמילא מקום מורה אחר להיסטוריה בגימנסיה הירושלמית המיוחסת, אותה גימנסיה שבני האליטה מילאו את כיתותיה ומוריה מבוגרים וקצת עייפים. את תפקיד המספר ימלא שחר טבוך.
גבריאל תירוש מצית את הדמיון. הכל קם לתחיה בהסבריו, עד מהרה הוא מוציא את כיתתו לסיור לימודי בגליל העליון רחוק והרבה לפני הטיול השנתי באביב, דבר שלפני כן לא התקיים מעולם. די מהר קמה לה "נבחרת" נעריו של "מר תירוש", והמספר הוא אחד הנערים, שלא לשם טיול קמה. הזמן הוא זמן קצר לפני פרעות תרצ"ו (1936), פרעות ערבים ביהודים. האם גבריאל תירוש הוא אך מורה תמים? לא רק לא תמים, אלא כזה המכניס פוליטיקה לכיתה, נושא האסור היום ובכך נידונים תלמידי ישראל לשיעורי היסטוריה משמימים. את הפרעות הוא צופה מראש, משל היה זבוב על הקיר אצל מי שמחליט בצד שכנגד, רק שזבוב אין הוא צריך להיות, רק מורה להיסטוריה, וההיסטוריה הרי תמיד חוזרת.
(כאן המקום לציין שבעודי זאטוט זב חוטם בן 15, בכיתה י' בבית ספר נחשב, הגיע לכיתה מורה לגאוגרפיה חדש. בחור יחסית צעיר בשנות השלושים שלו, המעביר הרצאות גאופוליטיות מדם לבו, הרצאות המצליחות להתגבר על הצלצול הגואל ואיש לא שם לב שצריך לצאת להפסקה, לא ארכה השנה והמורה מצא עצמו בחוץ...)
יצחק שלו עצמו למד ולימד בירושלים, ידיעותיו בתנ"ך נרחבות. את עצמו הכניס כנראה לסיפור, הסיפור על מורה המנסה ליצור יחידה "צבאית" מתלמידיו, מנקודת מבט ייחודית טרם מלחמת העולם השניה, כשגבריאל תירוש משכנע את תלמידיו שהעם היהודי גדול וכביר הוא, אם לא במספרים מוחלטים, הרי בתבונה ובכושר פעולה. כאיש ארץ ישראל השלמה, שלו מכניס עצמו, כאמור, לדמותו של תירוש והלה משכנע את (חמשת) תלמידיו הנבחרים בפסוקים מהתנ"ך היכן שכנו יהודים בעבר ואין בעיה שישובו לשכון שוב בשנית באותם מקומות. אלא שהכל לגמרי לא תמים ופתאום מחתרת.
ולא רק מחתרת, אלא ספר המתחפש למסה פוליטית, המדברת בגנות מדיניות ההבלגה של ההנהגה היהודית אל מול הרצחנות הערבית והפורענות של תרצ"ו, ולפני כן תרפ"ט, וכל זאת בוויכוח הניטש בין גבריאל תירוש לתלמידיו. החמישיה נפגשת בביתו של מורם, חמישיה מאומנת בנשק ובלחימה, ודורשת הסברים מדוע אינם יוצאים לפעולה. המורה מסביר שהבריטים יסייעו רק למי שחזק. היהודים צריכים להוכיח עוצמה. יגיע יומם לפעול.
ומכאן, תירוש דורש מהנהגת ההגנה לחדול מהגנה והבלגה ולעבור לפלוגות-מחץ (והרי לשם כך אימן את קבוצת המחץ הקטנה שלו). בפועל, תירוש וההגנה נפרדים (ובמציאות, הפלמ"ח מוקם רק כעבור חמש שנים ומחזיק מעמד שבע שנים, עד להטמעות בצה"ל, לאחר הקמת המדינה).
וכך, איך שנכנס לחיי ארבעת הנערים והנערה בסערה, כך יצא. מתוך ששת חברי פלוגת המחץ החדשה והמאומנת, נותרו ארבעה בסיום טרגי וכבד במיוחד. שוב לא נראה גבריאל תירוש ואיש לא שמע עליו עוד. שנת הלימודים חלפה, טקס הועמד, נאומים נישאו וגבריאל תירוש, המחנך האהוב, נעדר. קשה לכתוב על כך.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על פרשת גבריאל תירוש