ביקורת ספרותית על פרשת גבריאל תירוש מאת יצחק שלו
ספר מעולה

---

פרשת גבריאל תירוש הוא סיפור מקסים עם ניחוח של תמימות נעורים ושורשיות של ארץ ישראל של לפני קום המדינה. סיפור על מורה כריזמטי, כזה שכולנו היינו רוצים שיהיה לנו, שמקבץ סביבו ארבעה מתלמידיו ומשנה את חייהם לבלי הכר. גבריאל תירוש, עולה מגרמניה שבא לקיבוץ ועבד במסגריה, מחליט כעבוד זמן לא רב לעזוב להוראה באומרו לידידתו: 'מספיק לחשל ברזל, יש לחשל נשמות'. וכך אכן היה. את תלמידיו הנבחרים הוא מאמן בשדאות ובנשק, ומלמדם פרק בגבורה יהודית, וזאת עם הרבה חכמה, חכמה פוליטית וחכמה הנהגתית. בתוך כדי הסיפור שובה הלב הקורא מתוודע לתיאור המהלכים שהובילו לשבירת ההבלגה של אותם ימים ולהקמת האצ"ל והלח"י.
יצחק שלו (נכון, אבא של מאיר שלו) כותב מסמך מרתק, ולמי שלא מצוי בענינים גם נועז, שכן בשנות השישים כשיצא הספר, היה בכך יציאה כנגד הממסד שעדיין הוקיע את אנשי האצ"ל (בגין) והלח"י (יאיר), ויעידו על כך חלופת המאמרים בעיתון דבר של אותם ימים (למעוניין קישורים נמצאים בערך ויקיפדיה על הספר).

יש להניח שיש שיראו בספר מסמך ארכאי שאבד עליו הכלח, או שלא יתחברו לכתיבה המתפייטת משהו של הימים ההם, אבל מי שלא חושש מכך ימצא סיפור נפלא, עם רלוונטיות אף לימינו אלה.
מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על פרשת גבריאל תירוש