צ׳אריטי היא בחורה יפה שמתגוררת בעיירה אמריקאית מנומנמת בשם דורמר-צפון, תחת חסותו של אפוטרופסה עו״ד רויאל. עם הזמן התחוור לה כי עו״ד רויאל ״הוריד אותה מההר״, כלומר קיבל אותה לחסותו מאימה שלא יכלה לגדל אותה בין אנשי ההר. תושבי ההר, שנמצא סמוך לדורמר-צפון, מתוארים כאנשים פראיים וחסרי רסן שהשתלטו על קרקעות הסמוכות לעיירה, אינם ניתנים לשליטה ומעטים המעיזים לעלות להר חוץ מהכומר שנקרא לעלות מעת לעת רק כאשר מי מתושבי ההר מחזיר את נשמתו לבורא.
צ׳אריטי מתעבת את רויאל המבוגר והיבשושי אולם מנצלת את חולשתו ומשיכתו אליה כדי לשלוט בו וכך בין השאר, למרות חוסר כישוריה, היא זוכה באמצעותו לקבל את תפקיד הספרנית בספרייה היחידה בעיירה. במהלך עבודתה היא מתוודעת לצעיר משכיל ויפה תואר בשם לושיוס הארני והשניים מתאהבים. פערי התרבות וההשכלה ביניהם גורמים לצ׳אריטי להרגשת חוסר יציבות וודאות לגבי עתיד יחסיהם והארני המסתורי משהו גם תורם לכך בהתנהלותו מולה.
זהו פחות או יותר הרקע הדי משעמם, יש לומר, לסיפור עצמו שהוא יותר מעניין אם כי באופן יחסי.
הספר די מדכא, מאפיין את התרבות האמריקאית הפוריטנית שהייתה נהוגה באותה תקופה וסופו די צפוי. הכתיבה עצמה טובה והתרגום של מיכל אלפון ראוי לכל שבח.
ספר זה אינו עומד לטעמי בשורה הראשונה של הספרים מסוג זה, אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לגמרי ואינני בטוח שהספר עומד במבחן הזמן.
לסיכום, ניתן לקרוא אבל עם מינימום ציפיות.


















