ביקורת ספרותית על קיץ מאת אדית וורטון
ספר לא משהו

---

קיץ הוא ספר קטן בכל קנה מידה, גם מבחינת היקפו וגם מבחינת ערכו הספרותי.

קיץ עוסק באחת צ'ריטי רויאל, שהורדה מה"הר" אי שם בצפון מזרח ארה"ב ע"י עוה"ד רויאל. האב נכנס לכלא, האם העניה והלא בריאה לא יכולה היתה לטפל במתבגרת וזו נלקחה לביתו של רויאל לגדול בו. לאחר שנים מספר, כשצ'ריטי מתבגרת, אביה החורג רואה בה אובייקט נשי לגיטימי לחתונה. ערב אחד הוא אף מציע לה נישואין, היא שוקלת ומתנגדת. לא די שהיא חיה בכפר קטן וחונק, בו כל אחד מכיר כל אחד וכל תזוזה זוכה מיד לביקורת של כולם, גם הצעת הנישואין נראית לה עוד צעד בכיוון הלא נכון.

בחיי היומיום צ'ריטי אינה לומדת בשום מסגרת, כעיסוק היא משמשת כספרנית בספריה שאיש כמעט אינו מבקר בה וספרים לא נקנים. שעתיים עוברות עליה בחנק כל יום עד לסגירה. אבל יום אחד מגיע לושיוס הארני, עלם צעיר, ששיחה על ספר אבוד קושרת את לב שניהם. אבל הזמנים הם תחילת המאה העשרים ועוד באזורים הכפריים השמרניים להחריד. סתם להתאהב, סתם להיפגש ואפילו קצת מעבר לזה לא זוכה לעין אוהדת.

אבל האהבה גוברת וכאן מתחילה ההסתבכות. מצד אחד הציפיות של עוה"ד רויאל, מצד שני הציפיות של צ'ריטי מהארני בפרט ומהאפשרות לעזוב את האזור בכלל. בסוף זה כמובן נגמר בדמעות. וך כדי היא גם לומדת על צדדיו האפלים והלא נעימים של אביה החורג.

אפיון הדמויות קלוש, ההזדהות של הקורא עם המתרחש, הנגזר מהאפיון, לא יכול לבוא לידי ביטוי. אולי פעם, כשנהגו לכתוב בצורה בה כתבה וורטון, קיץ היה סיפור גדול. הספר תורגם לעברית בסדרת הקלאסיקונים של עם עובד, אבל בשום צורה הספר לא עומד במבחן הזמן ולכן אין לי שום המלצת קריאה כלפיו.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על קיץ