ביקורת ספרותית על קליסטו מאת קרול טורסטן
ספר בסדר

---

מתוך הכריכה האחורית: "טורסטן קרול הוא שם העט של סופר אוסטרלי שאינו נחשף בציבור ומתקשר עם המו"ל שלו בדואר אלקטרוני בלבד. בחוגי ספרות בעולם מתנהלים ויכוחים באשר לזהותו של הכותב - אך איש אינו מערער על כישרונו ועל יכולתו לספר סיפורים יוצאי דופן בחריפותם ובביקורת החברתית הטמונה בהם." - נו, איך אפשר שלא להתאהב מיד?
אודל דיפס הוא צעיר לא-נורא מבריק בקנזס הכפרית, שעולמו התרבותי מורכב מספר הילדים "העופר", היחיד שהוא קרא אבל שאותו קרא שש-עשרה פעמים - וכמעט שום דבר מעבר לזה. אודל עושה את דרכו במכונית ישנה וחבוטה ללשכת הגיוס כדי להתגייס לצבא כי אין לו שום דבר אחר לעשות עם עצמו, ואומרים שיש מלחמה באפגניסטן וצריכים את כולם. כשהמכונית שלו נתקעת באמצע שום מקום סמוך לעיירה בשם קליסטו, הוא דופק על דלת של בית מוזנח בצד הדרך כדי לבקש עזרה, ומכאן והלאה מתחילה סדרה של טעויות בזיהוי שמכניסה אותו לדייסה של סוכנים חשאיים, תאי טרור רדומים, מזימה להתנקש בסנאטור, שחיתות משטרתית, מתקני חקירה סודיים, מכונות פוליגרף, סוחרי סמים, קנאים דתיים, וכולם רודפים אחרי שום דבר. הסיפור, שהתואר "מצחיק כמה שזה עצוב" הולם אותו, מבקר את אווירת הפאניק מפני הטרור של ארצות הברית אחרי האחד-עשר בספטמבר, שבה מספיק גולם אחד עם כוונות טובות כדי להקפיץ את כל העולם על הרגליים.

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על קליסטו