אודל דיפס היה בדרכו ללשכת הגיוס בקליסטו, טקסס, כשמנוע השברולט שלו נפח את נשמתו. הוא לא תיאר לעצמו שזאת תהיה ראשיתה של מערבולת אירועים דרמטית שבמהלכה יהרוג אדם. ניתן היה לצפות שזה יהיה שיאה של העלילה אבל ההתרחשויות רודפות זו את זו בקצב מסחרר, ואודל, צעיר מגושם, חסר השכלה ומלא כוונות טובות, נקלע ללבה של קנוניית טרור בינלאומית. על כל פנים כך נדמה לו.

אודל מספר את סיפורו האישי בשפה פשוטה ותמימה לכאורה, אך בין השורות מתגלה מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו המוגבלת. אמריקה מתגלה לקורא כמי שאיבדה את שפיותה, והיא רוחשת שנאת זרים, מניפולציות וחרדות. אודל, שבסך הכל רצה להתפרנס ואולי להתחתן עם קונדוליסה רייס, מספר סיפור האוחז את הקורא בגרונו ומקשה עליו להניח את הספר מידו עד הסוף המפתיע.

קליסטו הוא סיפור מתוחכם, מלא הומור ומעורר מחשבה, השואב אליו את הקורא באמצעות עלילה סוחפת, הזויה לפעמים, מצחיקה ומהפנטת.

זהו הרומן השני של טריסטן קרול (מחבר "אנשי הדולפין"), שם העט של סופר אוסטרלי שאינו נחשף בציבור ומתקשר עם המו"ל שלו בדואר אלקטרוני בלבד. בחוגי ספרות בעולם מתנהלים ויכוחים באשר לזהותו של הכותב - אך איש אינו מערער על כישרונו ועל יכולתו לספר סיפורים יוצאי דופן בחריפותם ובביקורת החברתית הטמונה בהם.

"המלחמה בטרור בשלה לסאטירה, ומתקפה ערמומית זו היא ´מלכוד 22´ מודרני..." (אינדיפנדנט)