ביקורת ספרותית על הדורבן מאת ג'וליאן בארנס
ספר טוב

---

יש משהו שאתם חייבים לזכור: לא מגיעים לשמיים בקפיצה הראשונה.

זה משפט שלקחתי אותו מהספר בגלל שזה משפט שאני אהבתי אותו. הוא מדבר על הקפיצה של הקומוניזם שבתכלס זה היה נסיון בזמן שגם היה משבר בכלכלה וגם היה מלחמת העולם ולא חשוב מה אתה חושב על זה זה היה חתיכת ניסיון. וגם אם לא הצליח פעם ראשונה זה לא אומר כלום על מה הרעיון שעומד מאחורה. שאני מסתכל על זה אני אומר שלפעמים אנשים בא להם בראש רעיונות ממש ממש יפים וגם שיש להם אומץ. וזה מה שאומרים עליו נסיון מרהיב.

ברוב הספר הזה מדברים על מנהיג אחד של הקומוניסטים בארץ מהארצות לווין של רוסיה. זה מתי שכבר נגמר הקומוניזם בשנים של שנות השמונים והתשעים ומאשימים את הבנאדם הזה על דברים קטנים בגלל שלא יכולים להוכיח את הדברים הגדולים שעשה שהיו הפשעים האמיתיים של אז. גם אתה יודע (וגם הוא יודע) שלא משנה מה יגיד בסוף ייצא אשם שזה המטרה של כל המשפט הזה.

אני חושב שהסופר רוצה להראות שלא משנה באיזה ממשלה זה בכל מקרה גם הקומוניסטית וגם זאתי שהיא כאילו דמוקרטית ואוהבת את כל הדבר הזה של התחרות והמה שקוראים קפיטליזם בסוף בשניהם יושבים שמה המה שקוראים מנהיגים ש(תסלחו לי על המילה) מעניין את התחת שלהם האנשים הרגילים. הם רק רוצים את הכוח בידיים שלהם ואז אתה רואה שבשביל האנשים הרגילים הכל זה אותו (עוד פעם תסלחו לי בבקשה) החרא.

אני כבר קראתי פעם אחת על הסיפור דומה לזה שקראו לו אפילה בצהרים. ההוא היה יותר ברצינות (וגם יותר ארוך) אבל אני חושב שגם הספר הזה אתה קולט ממנו את הכוונה של הסופר. גם מתי שאתה חושב על העם שלך שעכשיו כולם חושבים שאם יחליפו את הראש ממשלה אז בטוח יהיה טוב ואני אומר לכם שאפילו שאני גם רוצה להחליף אותו אפילו יותר מהרבה אנשים אני מצטער על זה שאף אחד לא שם את האצבע שלו על מה יעשה מתי שיבוא במקומו רק מדברים על שיילך. אני אמיתי פוחד ממה שיילך כאן שאז אפילו התקווה שהיום יש אנשים שמחזיקים את עצמם על זה לא תהיה פה.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על הדורבן