ביקורת ספרותית על הדורבן מאת ג'וליאן בארנס
ספר טוב

---

ספר שפורסם לראשונה באנגלית ב - 1992. נהניתי עד כדי כך שלא רציתי שהקריאה בספר הדק הזה תסתיים.נאשם, תובע וקהל צופים (בבית במשפט המשודר בטלוויזיה). אלו שלוש הדמויות המרכזיות בספר המתיחס לברית המועצות לשעבר, לנפילת הקומוניזם. מה יכול לקרות לנאשם, מנהיג מפלגה מודח, במדינה קומוניסטית לשעבר? התשובה המיידית היא שגזר דינו יהיה מוות. לא אגלה מה קרה בסופו של הנאשם סטיט פטקאנוב. הרי המשפט נועד למען יראו וייראו. אבל בארנס ממלא את הדפים במלל - חילופי דברים בין הנאשם והתובע. פטקאנוב מתכונן היטב למשפט. משחיז את לשונו ומחזק את כישורי המשחק שלו. בארנס מכניס בפיו של פטקאנוב שנינות ותכסיסים רטוריים מכל הסוגים שרק אפשר להעלות על הדעת. וזה ה"קטע" של הספר. לא גזר הדין ולא תגובות העם. נהניתי עד כדי כך שלא רציתי שהקריאה בספר הדק הזה תסתיים.

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על הדורבן