ביקורת ספרותית על ארי ודנטה מגלים את סודות היקום מאת בנג'ימן אלירה סאיינז

---

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום
בנג'מין אלירה סאיינז
הוצאת טל מאי + הוצאת ידיעות ספרים

תקציר הספר:
כשדנטה ראה אותי מביט בשמים מבעד לעדשת הטלסקופ, הוא לחש, "יום אחד עוד אגלה את כל סודות היקום."
זה העלה חיוך על פנַי. "מה תעשה עם כל הסודות האלה, דנטה?"
"אני כבר אדע מה לעשות בהם," אמר. "אולי אשנה את העולם."
האמנתי לו.
ארי הוא נער כעוס (לא ממש) ומבולבל שחי עם אמא מגוננת ועם אבא מרוחק, ואת פשר הריחוק הזה הוא מנסה להבין. דנטה הוא נער שנון בעל תפיסה ייחודית ואופטימית של החיים. כשהשניים נפגשים בבריכת השחייה, נדמה שאין להם דבר במשותף מלבד מוצאם המקסיקני. אבל ככל ששני הנערים המתבודדים מבלים יותר זה עם זה, נרקמת ביניהם חברות מיוחדת, עמוקה והרת-גורל. דרך החברות הזו יגלו ארי ודנטה את האמיתות החשובות ביותר על עצמם ואת הקשר שבין אהבה לסודות היקום.
ארי ודנטה מגלים את סודות היקום מאת בנג'מין אלירה סאיינז, זוכה פרס פן/פוקנר, קיבל ביקורות נלהבות (אני יכולה להבין למה) וזכה בפרסים רבים.

מה חשבתי על הספר:
אם לומר את האמת; בהתחלה לא ממש עפתי על הספר. ארי היה מדוכא מדי, אבא שלו היה מרוחק מדי, דנטה היה שמח מדי, התהיות של ארי היה פילוסופיות מדי, הדיאלוגים היו ארוכים מדי, והכל היה קצת יותר מדי. אבל אז, אחרי קצת יותר מחמישים עמודים, הכל התחבר בקליק אחד, והספר נהיה סוחף ונפלא. הוא זורם מאוד, וסיימתי אותו תוך כמה שעות.הוא עצוב ומתוק, עמוק בלי להיות מעיק. ועצוב בלי לשבור את הלב. (למרות שאני מכירה כמה אנשים שהספר כן שבר להם את הלב).
ארי ודנטה הם שני נערים, בני חמש עשרה (לפחות בתחילת הספר), שנראה שלא דומים יותר מדי. הם הפכים, אבל הפכים משלימים. והם מוצאים מכנה משותף. הבדידות. אני חושבת שהיא זאת שקירבה ביניהם מלכתחילה. הם נפגשים בבריכת שחייה, ודנטה מלמד את ארי לשחות. מהר מאוד, קצת מהר מדי לטעמי, שניהם הופכים לחברים אמיתיים, ומגלים עוד ועוד נקודות דמיון ביניהם. הם עוברים הרבה חוויות, ביחד ובנפרד, ולאט לאט החוויות משנות אותם. ארי ודנטה של תחילת הספר הם ממש לא ארי ודנטה של סוף הספר. הדיאלוגים ביניהם זורמים לרוב, אבל לפעמים הם קצת נמרחים לטעמי. הספר מסופר מנקודת המבט של ארי, ובעצם ארי הוא הדמות הראשית, וזה הסיפור שלו, לא של דנטה. אבל, דנטה נוכח בכל כך הרבה מהחוויות שלו, נוכח כל כך הרבה במחשבות שלו, ובלי דנטה, ארי של סוף הספר לא היה קיים.
הספר מתפרש על פני תקופה של שנתיים, ארי ודנטה מתחילים בני חמש עשרה ומסיימים בני שבע עשרה. ממש הייתי שמחה לקרוא על כל החיים שלהם, אבל הסוף כל כך טוב, ובנג'מין אלירה סאיינז ידע בדיוק מתי לעצור. יש ספר המשך, שלא תורגם. גם אם הוא היה מתורגם, אני לא בטוחה שהייתי קוראת אותו. לא כי לא אהבתי את ארי ודנטה, בכלל לא, אלא כי הסוף פשוט מתוק ומקסים, ונראה לי שאם הייתי קוראת את ספר ההמשך, חלק מהקסם פשוט היה נהרס.
יש לי כמויות של ציטוטים מהספר, כמעט בכל שלושה עמודים הופיע לו ציטוט מוצלח. ובגלל שבספר יש 384 עמודים, זה אומר הרבה מאוד ציטוטים. הבעיה היא, שאין לי כוח לכתוב לעצמי כל כך הרבה ציטוטים, אז השארתי אותם נחים בספר, ועכשיו, אין לי כוח לחפש אותם.

שורה תחתונה: ספר מקסים, על חברות, התבגרות, אהבה, חיפוש עצמי, עצב, ועוד, ועוד… מומלץ בחום. 9/10.

» ביקורות נוספות של Books&Books&More
» ביקורות נוספות על ארי ודנטה מגלים את סודות היקום