ביקורת ספרותית על מגילות הכשף האדומות - קללות קדמוניות #1 מאת קסנדרה קלייר

---

מגילות הכשף האדומות (קללות קדמוניות 1)
קסנדרה קלייר ווסלי צ'ו
הוצאת מודן

תקציר הספר :
מגנוס‭ ‬ביין‭, ‬הקוסם‭ ‬(מכשףףף מגנוס ביין הוא מכשף! לקרוא לו קוסם פשוט נשמע… לא נכון) העליון‭ ‬של‭ ‬ברוקלין,‭ ‬התחיל‭ ‬לצאת סוף‮–‬סוף‭ ‬ עם‭ ‬צייד‭ ‬הצללים‭ ‬אלק‭ ‬לייטווד‭ ,‬וטיול‭ ‬רומנטי‭ ‬קצר‭ ‬הוא‭ ‬בדיוק‭ ‬מה‭ ‬שהם‭ ‬צריכים. ‬ אבל‭ ‬כשהם‭ ‬מגיעים‭ ‬לאירופה‭ ‬מתברר‭ ‬שהנוף‭ ‬פחות‭ ‬פסטורלי‭ ‬משציפו.‭ ‬כת‭ ‬מסתורית‭ ‬שסוגדת‭ ‬לשדים‭ ‬פוגעת‭ ‬בשוכני‭ ‬תחתיות‭ ,‬וכל‭ ‬הסימנים‭ ‬מעידים‭ ‬שמגנוס‭ ‬מילא‭ ‬בה‭ ‬תפקיד‭ ‬מרכזי‭ ‬בעבר‭ .‬אלק‭ ‬ומגנוס‭ ‬יודעים‭ ‬שעליהם‭ ‬לעצור‭ ‬את‭ ‬הכת‭ ‬לפני‭ ‬שתגרום‭ ‬נזק‭ ‬נוסף,‭ ‬אך‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬צעד‭ ‬שהם‭ ‬עושים‭ ‬נחשפים‭ ‬עוד‭ ‬ועוד‭ ‬פרטים‭ ‬על‭ ‬עברו‭ ‬של‭ ‬מגנוס‭ - ‬סודות‭ ‬שהוא‭ ‬מעדיף‭ ‬לא‭ ‬לחלוק‭ ‬עם‭ ‬איש,‭ ‬במיוחד‭ ‬לא‭ ‬עם‭ ‬אלק.‭ ‬האם‭ ‬יצליחו‭ ‬להמשיך‭ ‬לתפקד‭ ‬כזוג,‭ ‬בחיים‭ ‬ובקרב?‭‬ ואולי‭ ‬השדים‭ ‬של‭ ‬מגנוס‭ ‬כבר‭ ‬כובלים‭ ‬אותו‭ ‬בקשרים‭ ‬אחרים‭?‬

סיפור קצר:
קודם כל, אני חייבת לציין, שכשקראתי את בני הנפילים לא כל כך אהבת את אלק ומגנוס. הם היו חביבים.
רק בקריאות החוזרות (והיו המון כאלה) הבנתי כמה הם מושלמים.
ואז גיליתי שקסנדרה קלייר כתבה עליהם ספר! כאילו, רק עליהם! ו- ווהו! הייתי מאושרת!
כמובן, אגב, שהספר לא תורגם אז.
אפילו לא הייתי מופתעת.
ואז, ביום בהיר אחד, כשהייתי בחנות רנדומלית כלשהי שאנילא זוכרת את שמה, חברה שלי כתבה לי שעומדים לתרגם את הספר הזה. ואני הייתי בשוק של החיים שלי, בקטע הכי טוב בעולם.
נשבעת שהתחלתי לקפוץ כמו משוגעת באמצע החנות. זו הייתה חנות ענקית, אז אף אחד לא שם לב יותר מדי.
באמת שהתרגשתי ממש. ממש.
לקח לי (ולחברה שלי) קצת זמן להבין שאנחנו לא צריכות לקרוא את עיר של אש שמיימית (הספר האחרון בבני הנפילים, שעדיין לא תורגם) לפני שאנחנו קוראות את מגילות הכשף, ואגב, היינו במצב שבו אנחנו לגמרי מסכימות לספיילר לעצמנו את הסוף של בני הנפילים שחיכינו לו כל כך הרבה זמן (חשבנו שמגילות הכשף האדומות מתרחש אחרי בני הנפילים, ושאם נקרא אותו לפני שנקרא את עיר של אש שמיימית זה ייעשה לנו ספוילרים לסוף של בני הנפילים), בשביל לקרוא את מגילות הכשף. פשוט כי אלה אלק ומגנוס ועם אלק ומגנוס אי אפשר להתווכח.

כמה פרטים טכניים קטנים:
יש מלא ששואלים ומבולבלים. אז אני אשמח לעזור:
את מגילות הכשף האדומות צריך לקרוא אחרי שקראתם את כל שלושת הספרים הראשונים בסדרת בני הנפילים, ואת כל טרילוגיית מכשירי התופת.
את מכשירי התופת לא ממש חובה לקרוא כדי להבין, פשוט במגילות הכשף יש כמה ספויילרים לסוף של מכשירי התופת.
אם ממש אין לכם כוח, אפשר לקרוא את מגילות הכשף בלי לקרוא בכלל את בני הנפילים ומכשירי התופת. פשוט יהיו כמה דברים שיכול להיות שלא תבינו (בתחילת מגילות הכשף יש מין הסבר בסיסי קצר של כל הדברים, אבל הוא מאוד בסיסי), ויש סיכוי שתהנו מהספר קצת פחות. אבל כמובן שעדיין תהנו ממנו, כי הוא ספר מצויין בפני עצמו.
(אגב, אם טעיתי במשהו שכתבתי כאן אתם מוזמנים לתקן אותי).

מה חשבתי על הספר:
טוב, קודם כל אלה אלק ומגנוס, אז זה אף פעם לא יכול להיות רע. אף פעם.
וגם זו קסנדרה קלייר, שפשוט יודעת לכתוב טוב. (וגם איזה ווסלי צ'ו לא ברור)
טוב,נכון, הספר לא מושלם, קצת אחרי אמצע הספר הבנתי מי המשת"פ של ה"רשע", והיו קטעים שקצת נמרחו לדעתי.
אבל גם אם חלק ממנה היה קצת צפוי, העלילה באופן כללי הייתה ממש טובה וזורמת, ולא יכולתי להניח את הספר מהיד (וגם לא עשיתי את זה יותר מדי).
הדמויות היו מעולותתת, ואני ממש לא מדברת רק על מגנוס ואלק (למרות ששום דמות לא יכולה להיות טובה יותר ממגנוס, לא משנה כמה היא תנסה).
יש גם את סיפור ההתחלה של הלן ואלין, שלא הכרתי (ואני עדיין לא מכירה), כי לא קראתי את מיומנויות אפלות (סדרה שמתרחשת אחרי סיום בני הנפילים, ויש בה ספוילרים לסוף של בני הנפילים. בגלל שמישהו (אהמ אהמ אני לא רומזת כלום) עוד לא תרגם את עיר של אש שמיימית, לא קראתי את מיומנויות אפלות מחשש לספויילרים).
הקרבות פשוט מצוינים, ובאמת שאני לא חובבת קרבות גדולה. לרוב אני קוראת קרבות ברפרוף, אבל כאן הם היו ממש טובים ומותחים.
היו בספר גם הרבה קטעים שבהם צחקתי או חייכתי אל הספר כמו דבילית :)
וכמובן שהיו גם הדיאלוגים, שאני כל כך אוהבת בספרים של קסנדרה. הם כתובים בצורה טובה ושנונה, וזה כל כך כיף לקרוא אותם.
אני כל כך אוהבת את העולם שבראה קסנדרה קלייר, ולפעמים אני מצטערת שאני לא יכולה לחיות בו בעצמי.

שורה תחתונה:
ספר מעולהמעולהמעולה, אבל יש בו כמה חסרונות קטנים (שמאוד קל להתעלם מהם). אני נותנת לו 9/10

נ.ב -
תודה רבה להוצאת מודן שהביאו אלינו את הספר המקסים הזה. באמת תודה

נ.ב 2 -
תקראו את התודות של הספר. זה פחות תודות רגילות ויותר קסנדרה מספרת על האתגרים שבכתיבת ספר להט"בי, וזה ממש מעניין לקרוא את זה.

» ביקורות נוספות של Books&Books&More
» ביקורות נוספות על מגילות הכשף האדומות - קללות קדמוניות #1