ביקורת ספרותית על ארי ודנטה מגלים את סודות היקום מאת בנג'ימן אלירה סאיינז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 באוקטובר, 2020
ע"י mirabella


5/5 כוכבים
מאוד חששתי להתחיל את הספר הזה. הביקורות עליו היו מטורפות, האהבה הייתה ענקית וחשבתי שלא אוהב אותו, במיוחד בגלל שהרבה זמן לא קראתי ספר התבגרות שבאמת אהבתי.
אז כשהתחלתי אותו, סקפטית מעט, לא ידעתי אם אני אוהבת את הכתיבה או את הדמויות. אבל המשכתי.
לאט-לאט הבנתי כמה טעיתי בהתחלה כשחשבתי שהכתיבה פשוטה מדי.
המילים בספר הזה נבחרו בקפידה, כמו בפינצטה. הכתיבה שלו הייתה יפיפייה, מרגשת וכואבת.
בנוסף הדמויות. הסיפור מסופר דרך ארי, נער מתבגר בן חמש עשרה. ארי הוא לא מושלם. הוא מתנהג בדיוק כמו הרבה בני נוער עצבניים שלא יודעים איך להתמודד עם הרגשות שלהם. הוא כועס, הוא מתרגש, הוא לא מדבר יותר מדי. קל לא לאהוב את ארי כשמתחילים בקריאה. קל להאשים אותו בהתנהגות ובדרך שבה הוא מתנהג כלפי דנטה. אבל, באותו הזמן, קל להבין מאיפה הוא מגיע. רוב הספר פשוט רציתי לחבק אותו ולהגיד שהכל יהיה בסדר.
הספר עצמו הוא ספר התבגרות וגילוי עצמי. ארי ודנטה מתבגרים ועוברים חוויות בין גילי חמש עשרה עד שבע עשרה. בזמן הזה הם גם מגלים דברים על עצמם, על האחר ועל המשפחה שלהם.
נקודה חשובה שאהבתי היא שהספר הזה מאוד מרוכז סביב משפחה. במהלך העלילה לומדת המשפחה של ארי לשתף ולדבר, לגלות סודות שחשבו שיוכלו לשמור בסוד לנצח.
אבא של ארי מתמודד עם פוסט טראומה לאחר מלחמת ויאטנם ואמו לא מוכנה לדבר על אחיו הבכור שנכנס לכלא. ארי בעצמו מתקשה לדבר עם אחרים על אחיו ועל הוריו. הדרך שבה האנשים בספר הזה לומדים לאהוב אחד את השני מחדש היא פשוט יפיפייה.
דנטה בעצמו עובר לא מעט, אבל משום שהספר מסופר מנקודת המבט של ארי אנחנו פחות זוכים להבין באמת מה עובר עליו. דנטה במהלך הספר מגלה דברים בעצמו על הזהות המינית שלו, וקחו בחשבון שהתקופה בספר היא 1980. אז טריגר מסוים שכדאי לכם לדעת עליו (אם זה משהו שמפריע לכם מאוד לקרוא) זה אלימות הומופובית שיש בפרק מסוים בספר.
אז נכון, הספר הזה הוא רומן, אבל לא רק. הוא הרבה מעבר לזה. הוא עוסק בנושאים שכל כך קל להתחבר אליהם וכל כך נוגעים ללב. היו משפטים שחדרו לי ללב כמו חץ כשקראתי אותו.
וכשסיימתי לקרוא אותו, מיררתי בבכי.
לא כי הספר בהכרח רק עצוב, אלא כי התאהבתי בדמויות ורק רציתי שיהיה להן טוב. לא הפסקתי לחשוב עליו גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו.
אז בקיצור, גם אם אתם לא חובבי ספרי התבגרות בזמן האחרון, תנסו את הספר הזה. הכתיבה נוגעת ללב, חדה ואמיתית. היא לא מייפה את המציאות, היא לא מנסה להראות את העולם ב1980 כמקום טוב יותר ממה שהוא באמת, הוא פשוט מראה אנשים שמנסים לגלות את עצמם ולאהוב את עצמם בתוך עולם שלא בהכרח רוצה לקבל אותם אליו.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ