ביקורת ספרותית על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם מאת יונס יונסון
ספר מעולה

---

את הספר הזה קראתי כשרוב הזמן חיוך על פני.

להלן חלק מהתקציר בגב הספר:
"זהו סיפורו המצחיק עד דמעות של אלן קרלסון, שפרש לבית אבות אחרי חיים ארוכים וסוערים.
זו אמורה להיות תחנתו האחרונה עלי אדמות - אבל גופו בריא ומסרב לבגוד בו, ולאכזבתו הגיע יום הולדתו המאה. בבית האבות מכינים לכבודו אירוע רב-רושם ומשתתפים, אבל אלן נמלט ממסיבת יום ההולדת שלו עצמו.
כשעובר אורח מבקש ממנו להשגיח לרגע על מזוודה מסתורית, הוא מחליט לקחת אותה ולהיעלם. עד מהרה נאלץ אלן להימלט על נפשו - כשבעקבותיו דולקים שוטרים וגנגסטרים, התקשורת השוודית והאומה כולה.
המרדף בן החודש אחר אלן והכנופייה הצבעונית שמתקבצת סביבו שזור במסע מטורף לאורך המאה ה-20: איך קרה שגיבורנו הציל ממוות את הגנרליסימו פרנקו, קיבל טרמפ מצ'רצ'יל, סעד ארוחת ערב עם טרומן ושט בנהרות סין עם רעייתו הצעירה של היושב ראש מאו? מתברר שאלן לא רק היה עד לכמה מהמאורעות המכריעים במאה הקודמת, אלא אף גרם להם".

לא שמעתי על הספר או הסרט הזה עד שראיתי את אשתי קוראת בו. היא המליצה ('זה ספר שאתה בטח תאהב') ועם חיזוק של התקציר בגב בספר, הוא קיבל מיד עדיפות והתחלתי לקרוא אותו.

הספר מתחיל עם קורותיו של אלן בהווה (שנת 2005), למן הרגע שיצא מן החלון. הספר בנוי מפרקים על קורותיו מרגע שיצא מן החלון, ומפרקים שמתארים את עלילותיו במאה ה-20 בסדר כרונולוגי. הפרקים מההווה ומהעבר שזורים זה בזה לכל אורך הספר.

המחבר הוא שוודי, יונס יונסון שמו. זהו ספר הביכורים שלו. הספר כתוב יפה, עם הרבה הומור. סגנון הכתיבה שלו משאיר חיוך תוך כדי קריאה. המתרגמת רות שפירא מוסיפה מדי פעם יופי של הערות, לעניין, שמיועדות לקורא הלא שוודי.

ההומור די בולט בכתיבתו. דוגמה מעמוד 37, אחרי שאלן פוצץ דינמיט ובטעות הרג את החנווני: "בסמוך לבית המגורים נחת ראשו של החנווני ברכות על פיסת דשא. הוא שכב לו שם ונעץ מבט חלול על החורבן וההרס.
'מה היה לך לחפש בבור החצץ שלי?' שאל אלן.
החנווני לא ענה."
הספר מלא בסגנון הכתיבה הזה. אני מאד אהבתי.

הספר הוא רומן פיקרסקי. גיבור הרומן הפיקרסקי הוא בדרך כלל נווד הרפתקן בן השכבות הנמוכות. הגיבור נסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות, עם צירופי מקרים בלתי סבירים: דמויות שבות ומופיעות בעלילה, מכוח המקרה ובניגוד להסתברות. ככזה, קורותיו של אלן קרלסון לאורך המאה ה-20 הזכירו לי את עלילות פורסט גאמפ.

במקביל לקריאת הספר לא יכולתי לחכות וראיתי את הסרט (ללא חשש ספוילר). הסרט שונה בהרבה פרטים מהספר, ודי מאכזב בהשוואה לספר.

5 כוכבים!

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם