New, ספרים שקראתי, ביבליוגרפיה - מלחמת יום כיפור - זמן אמת, רשימה, מדף ההיסטוריה שלי, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, ביטחון ומלחמת יו״כפ, היסטוריה למכירה, נדירים , מעניינים ומה שבינהם, מלחמת יום הכיפורים, צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה, צבא ובטחון, לקרוא, הסטוריה, רוצה לקרוא, רשימה, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, מבוססים על סיפור אמיתי, רשימה, נטע, ביון, ריגול, שירותים חשאיים, ספרים טובים, ישראל - מלחמת יום כיפור, ביום מן הימים, ספרים יפים, הערות ביבליוגרפיות חשובות, א, צבא וביטחון, כחדש - לא אצלי, ספריעד- צבא ואסטרטגיה, 2867-2025, תמיד זמין 42, 23-25, דני ברנע, רשימה, ישראל - מלחמת יום הכיפורים, מעוניין להשיג\לקנות ולקרוא, A list, להשיג ולקרוא, הספרייה שלי, ספרים לקניה בעדיפות ראשונה, הסטוריה, היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה, היסטוריה שלי, בלתי מכיר, עיון: כללי, לחפש בספריה, ראשונה, דו, שנייה, אלי קריאה, ספרים , ספרי עיון בנושא יהדות ישראל וציונות, ספרי עיון בנושא היסטוריה, ספרי עיון בנושא צבא ובטחון, H5, התנגדות, מאבק וריגול • קיטובים: מדינה, חברה, צבא ובטחון • הכל שפיט, מה יבטיחו לילדי סתיו שנת 23?, עוד ...

1.

הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה מאת אורי בר-יוסף מלחמת יום הכיפורים היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל ואחד האירועים הטראומטיים ביותר בחיי ישראלים רבים. ערב המלחמה, האמינה הנהגת המדינה, ממש כמו אזרחיה, כי ישראל היא מעצמה צבאית, כי צה"ל יושב לבטח על קווי הגנה שאינם ניתנים להבקעה בתעלת סואץ וברמת הגולן, וכי מחשש תבוסה הערבים לא יצאו למלחמה נוספת. כל אלה קרסו בתוך שעות. בבוקר ה7 - באוקטובר עמד "הבית השלישי," כפי שהאמין משה דיין שר הביטחון, בסכנה. ובלב הקריסה הזו עמדה ההפתעה האסטרטגית. כיצד קרה הדבר וכיצד הופתעה ישראל, למרות שפע המידע ההתרעתי שעמד לרשותה, הן שאלות שעד היום לא ניתנה להן תשובה משכנעת. הצופה שנרדם מתמודד עימן, תוך שימוש בחומר חדש רב, כולל מסמכי מודיעין רבים הרואים כאן אור לראשונה. בין השאר הוא עונה על השאלות הבאות: מדוע לא היתה התייחסות של ממש להתרעת המלך חוסיין בסוף ספטמבר והתרעות נוספות שהתקבלו באותו שבוע? כיצד שחק אמ"ן את ערך המידע ההתרעתי שהגיע בימים שלפני פרוץ המלחמה, וכיצד מנע הפצת מידע בעל ערך קריטי למחליטים? כיצד ומדוע לא נמסר לקברניטים שאמצעי האיסוף המיוחדים של אמ"ן לא הופעלו ערב המלחמה, למרות שאלה הבינו שהאמצעים פועלים? מה היה חלקם האישי של ראש אמ"ן ועוזריו במחדל קריטי זה? מה היו השלכות המחדל המודיעיני על יכולת הקברניטים לבצע הערכת מצב ריאלית ערב המלחמה ועל היערכות צה"ל לקראתה בשעות לפני שפרצה? ד"ר אורי בר - יוסף הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה....

2.

המלאך - אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור מאת אורי בר-יוסף אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר למדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים המוצלחים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך". אורי בר-יוסף, מחבר רב-המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר-יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל: כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד". כיצד חשף את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים. כיצד התריע כשנה לפני המלחמה שמצרים מתכוננת לצאת למלחמה וכיצד במהלך אותה שנה התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע והמשיכו לדבוק בתוכנית הישנה. כיצד סיפק את תוכנית המלחמה הסודית של מצרים ולמרות זאת המשיכו קציני אמ"ן להעריך את מהלכי המצרים בימים הראשונים של המלחמה על בסיס תוכנית בלתי רלוונטית שאותה הכירו טוב יותר.כיצד נודע למרואן כששהה במלונו בלונדון שהמלחמה תפרוץ "מחר". כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו. פרופ' אורי בר-יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ומאז מלמד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה וגם כמה ספרים. ביניהם: The Best of Enemies: Israel and Transjordan in the War of 1948 (1987); Intelligence Intervention in the Politics of Democratic States: The USA, Israel, and Britain (1995); הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (2001). "'הצופה שנרדם' הוא ספר מרתק שכל ישראלי חייב לקרוא... מחקר המתמודד שלב אחר שלב, בצורה מפוכחת, עניינית ומושכת, עם מה שמקובל לחשוב כאירוע הטראומטי ביותר בתולדות המדינה." ידיעות אחרונות, 20 בינואר, 2002 "מחקרו של אורי בר-יוסף הוא המחקר החשוב ביותר עד כה שפורסם על מלחמת יום הכיפורים... מחקר זה ממחיש עד כמה מצערת העובדה שמלחמה זו לא נחקרה כיאות על כל היבטיה... ספרו של בר-יוסף מוכיח כי גם אם לא ניתן לעשות זאת במסגרת רשמית של מערכת הביטחון, הפתרון הוא להוציא את המחקר על מלחמות ישראל לאקדמיה..." הארץ, ספרים, 14 בנובמבר, 2001 "עצתי הבאה: אם טרם עשית זאת, קרא בהקדם את ספרו של אורי בר-יוסף, 'הצופה שנרדם -הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה'. הלקח החשוב ביותר שלמדתי מספר זה היה שהטעות הנוראה לא נעשתה במזיד וגם לא נבעה מרשלנות. להפך, כל הנוגעים בדבר היו מהטובים ומהמסורים שבקציני המערכת המודיעינית. כולם עבדו קשה, תריסר שעות ביממה לפחות ושבעה ימים בשבוע. אבל רבים מהם סבלו ממחלה רווחת ומסוכנת — היעדר ענווה, היעדר צניעות אינטלקטואלית!" אלוף (מיל') שלמה גזית, "עצות לראש אמ"ן החדש", ידיעות אחרונות 1 בינואר, 2002...

3.

מלחמה משלו - חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים מאת אורי בר-יוסף חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה. מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות. _ הכאוס שיצרו פקודותיו המבולבלות של מפקד החיל בתחילת המלחמה. _ הפסקת מבצע "תגר", להשמדת מערך הטילים בתעלה, כישלון מבצע "דוגמן" להשמדת מערך הטילים בגולן והשלכותיהם. _ הדבקות במבצעי "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה, למרות תועלתם המצומצמת. _ התרומה השולית של חיל האוויר לקרבות המרכזיים במלחמה. _ מחדל אי־תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לאורך כל המלחמה. _ התקיפה ההרואית של המטכ"ל הסורי מול השפעתה המינורית. _ הדיווחים המסולפים של מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל על כוחו של החיל. מלחמה משלו הוא קריאת תיגר על הגרסה של חיל האוויר למלחמה. זהו מחקר מטלטל ופורץ דרך. פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. מלחמה משלו הוא ספרו השמיני....

4.

הצופה שנרדם - מהדורה חדשה - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה מאת אורי בר-יוסף הנה התשובה המוסמכת - אך המרעישה בפשטותה - על שאלה שלא מרפה כבר 40 שנה: מדוע נתפסה ישראל בלתי מוכנה במלחמת יום הכיפורים? • ב-1972 הוכנו אמצעי איסוף מיוחדים שיבטיחו התרעה של 48 שעות לפני פרוץ מלחמה. • האמצעים הוכיחו את יעילותם והוגדרו כ"פוליסת הביטוח של מדינת ישראל". ראש אמ"ן ראה בהם את הערובה לכך שלא נופתע אם ה"קונספציה" תתברר כמוטעית. • בשבוע שלפני פרוץ המלחמה דרשו בכירי אמ"ן להפעיל את האמצעים. זעירא סירב, אך נתן לממונים עליו להבין שהם פועלים ושההערכה הרגועה של אמ"ן נסמכת גם עליהם. • כתוצאה מכך המתינו מקבלי ההחלטות עם גיוס מילואים עד שכבר היה מאוחר מדי. ב-40 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים התפתו רבים מהכותבים על המלחמה ללכת שבי אחרי טיעונים חסרי שחר: המרגל המצרי, אשרף מרואן, שהיה כביכול סוכן כפול; גולדה מאיר ומשה דיין שהסתירו לכאורה מזעירא יוזמה מדינית חשובה; או הטענה שתרגיל ההונאה המצרי הפך את אמצעי האיסוף המיוחדים לחסרי תועלת. אלא שהניסיון להסיט את הדיון על שורשי הכשל לכיוונים חדשים לא יכול לשנות את המציאות של ערב המלחמה. את המציאות שמתאר ספר זה. מאז יצא לראשונה, לפני כתריסר שנים, נערמו על המדף עוד ספרים, עוד זיכרונות, עוד עדויות, עוד מחקרים, עוד תמלילים. מהם שהציעו תיאוריות מסעירות, אחרים - גילויים שערורייתיים, מקצתם פרשיות עסיסיות. אך במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים הצופה שנרדם מאת אורי בר-יוסף הוא עדיין ספר היסוד להבנת שורשי המחדל. פרופ' אורי בר-יוסף מלמד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, והוא מחברם של מחקרים וספרים רבים על אסטרטגיה, צבא ומודיעין. ספרו הצופה שנרדם יצא לאור לראשונה בשנת 2001. ספרו המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור יצא לאור בשנת 2011. שניהם ראו אור בהוצאת זמורה-ביתן. ...

5.

מתקפת פתע - מנהיגות ומודיעין במבחן העליון מאת אורי בר-יוסף חשיבות ההפתעה כאמצעי להשגת ניצחון מהיר בשדה הקרב מוכרת היטב משחר ההיסטוריה. כל מדינה יכולה ליפול קורבן למתקפת פתע. כל מדינה יכולה להיתפס לא מוכנה. התוצאות קשות: הפסד במערכה, הפסד במלחמה, לעיתים אובדן המדינה. ובכל מקרה, טראומה לאומית. ישראלים רבים זוכרים היכן היו כאשר יללות הצופרים החרידו את המדינה ב־6 באוקטובר 1973. האמריקאים יכולים לשחזר את הרגע שבו שמעו על פיגועי ה־11 בספטמבר. ומיליוני אזרחים סובייטים לא שכחו עד יום מותם איך הלמה בהם הידיעה על הפלישה הנאצית לברית המועצות.  מתקפת פתע: מנהיגות ומודיעין במבחן העליון מעמיד במרכז את הגורם האנושי: ראשי המדינות, המצביאים וקציני המודיעין שאמורים לזהות את עוצמת האיום מצד האויב ולהתמודד עם ההפתעה כאשר היא ניחתת, אך לא פעם נשלטים בידי אמונות, השקפות עולם ודפוסי אישיות וכושלים בהבנת התמונה האמיתית.  _ מה הביא את סטלין להאמין לשקרים של היטלר ולא לאזהרות מפקדי הצבא האדום טרום מבצע "ברברוסה"? _ מדוע זלזל גנרל מקארתור בכוחו של הצבא הסיני והביא לתבוסה האמריקאית הגדולה ביותר במאה ה־20? _ כיצד דחף אלוף אלי זעירא את הקונספציה והוליד את המחדל של מלחמת יום הכיפורים? אורי בר־יוסף חודר לעמקי נפשן של דמויות מפתח בכמה ממתקפות הפתע הדרמטיות ביותר במאה ה־20. הניתוח שהוא מציע חדשני. מפגש מבריק בין היסטוריה צבאית לפסיכולוגיה.   פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים....

6.

המלאך - עטיפת הסרט מאת אורי בר-יוסף אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר של מדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים החשובים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך". אורי בר־יוסף, מחבר רב־המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר־יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל:  כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד".  כיצד העביר למפעיליו את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים ואיך מסר ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה כי הגנרלים המצרים הפסיקו לראות בהשגת מטוסי תקיפה משום תנאי ליציאה למלחמה.  כיצד התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע ההתרעתי שהעביר מרואן והמשיכו לדבוק בקונספציה שאבד עליה הכלח.  כיצד התנהלה הפגישה בין מרואן לראש המוסד צבי זמיר, אשר בה נמסר כי "מחר תפרוץ מלחמה", ואיך נפגש זמיר עם "המלאך" גם במהלך המלחמה כדי לקבל מידע קריטי על אפשרות של שיגור טילים מצריים על ישראל.  כיצד נבנה לאחר המלחמה מערך היחסים החשאי בין מרואן לראש תחנת ה־CIA בקהיר ואיך השניים שימשו כצינור קשר מרכזי בין הנשיא סאדאת ומזכיר המדינה קיסינג'ר.  כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו. פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים. ביניהם: The Best Of Enemies: Israel And Transjordan In The War Of 1948 (1987) Intelligence Intervention In The Politics Of Democratic States: The Usa, Israel, And Britain (1995) הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (2001) Intelligence Success And Failure: The Human Factor (2017) "סיפור המעשה והטיעונים המוכיחים כי מרואן אכן היה מקור מהימן, ולא סוכן כפול של המצרים, מגוללים בהרחבה ובאופן מאלף בספרו של אורי בר־יוסף." צבי זמיר, ראש המוסד ב־1973 ומפעילו של מרואן "שנון ורב תפניות. בר־יוסף מיזג בצורה ראויה לציון את שפע המידע על אשרף מרואן לדרמה רבת עלילות." מוסף הספרים של ה״ניו יורק טיימס״ ״אורי בר־יוסף כתב ספר מהיר קצב המתמודד בהצלחה עם ספרי הריגול הטובים ביותר. ההבדל העיקרי הוא שהספר הזה אינו בדיוני.״ ג'נט נפוליטנו, המזכירה לביטחון המולדת בממשל אובמה המהדורה האמריקאית של הספר זכתה ב־2016 בפרס "הספר הטוב ביותר בתחום ההיסטוריה" של National Jewish Book Award אגודת קציני המודיעין האמריקאים בדימוס העניקה לספר את "פרס ספר המודיעין הטוב ביותר לשנת 2017"...

7.

התאוששות - צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים מאת אורי בר-יוסף היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים. היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין. אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש. אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים. פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021). ...

8.

המלאך חלק 1 אורי בר-יוסף

המלאך חלק 1 מאת אורי בר-יוסף

9.

המלאך חלק 2 אורי בר-יוסף

המלאך חלק 2 מאת אורי בר-יוסף

10.

מעבר לקיר הברזל - מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל מאת אורי בר-יוסף כיצד אחרי 76 שנות קיום, ניצחונות צבאיים מרשימים והשקעות אינסופיות בבניית צבא גדול ומצויד היטב, חיל אוויר מהחזקים בעולם, לווייני ביון שמשייטים בחלל, שירותי מודיעין מתוחכמים שיודעים הכול ויכולות אסטרטגיות שיש רק למעצמות ספורות, המפעל הציוני עדיין לא הצליח לעמוד במשימת היסוד שלו —מתן מקלט בטוח ליהודים? מתקפת 7 באוקטובר חשפה את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל במערומיה. המחדל לא היה נקודתי בלבד. הוא היה גם תוצאה של תהליך ארוך שנים, שמתגלה שלב אחר שלב במֵעֵבֶר לקיר הברזל. ישראל, קובע פרופ' אורי בר־יוסף, ממשיכה לחיות תחת איומים כבדים לא בשל היעדר עוצמה צבאית, אלא בגלל סירובה העיקש להגיע להסדרים מדיניים על בסיס הנוסחה הבינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי. הסדרים כאלה יְיַצְּרוּ סטטוס קוו שיצמצם את המוטיבציה ואת היכולת של הגורמים השונים במזרח התיכון לפגוע בביטחונה של ישראל. מזה 57 שנים, מאז מלחמת ששת הימים, ישראל עומדת בפני שתי אפשרויות: החזרת השטחים שנכבשו באותה מלחמה תמורת סיום הסכסוך, או המשך הכיבוש והמשך הסכסוך על המחיר הכבד הגלום בהם. מתקפת 7 באוקטובר הביאה לרגע ההכרעה. מֵעֵבֶר לקיר הברזל מסביר בצורה ברורה מדוע יש לבחור באפשרות הראשונה....