ביקורת ספרותית על עד שיצא עשן לבן מאת רוברט האריס
ספר מעולה

---

בחירתו של האפיפיור נטועה במסורת רבת שנים וה"קונקלווה", שהוא הגוף הבוחר את האפיפיור, מורכב מקרדינלים שגילם אינו עולה על שמונים ומספרם אינו עולה על מאה ועשרים (קרדינל זו דרגת הכמורה הגבוהה ביותר תחת האפיפיור). ה"קונקלווה" מתכנס בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן והליך הבחירה עשוי להימשך ימים, עד לבחירת האדם המתאים ביותר (לכאורה). על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה. בכל סיבוב הצבעה, במידה שהקונקלווה לא מצליח להגיע להכרעה, עולה עשן שחור מהקפלה הסיסטינית שבוותיקן. כאשר נבחר לבסוף אפיפיור עולה עשן לבן לעיני מאות אלפי מאמינים שממתינים בקוצר רוח בכיכר. למידע מורחב ניתן לקרוא כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%...
כל ההקדמה הנ"ל מהווה רקע לספרו האחרון של רוברט האריס שמתחיל ממותו של האפיפיור המכהן ונמשך בתיאור הליך ההצבעה הנ"ל, את האינטריגות של חלק מהקרדינלים ואת מכלול האינטרסים שלהם. האינטרסים בד"כ מתחלקים לאינטרסים אישיים, בעיקר של אלו הרואים עצמם ראויים למשרה הרמה, לאינטרסים קבוצתיים שמורכבים בעיקר עפ"י מוצא, שפה, מדינתו של הקרדינל וכו'. באופן כללי, מעבר למה שהזכרתי, יש מאבק תמידי בין קבוצת קרדינלים שמרניים לבין קבוצת קרדינלים ליברלים יותר שפתוחים לשינויים ולרפורמות בכנסיה הקתולית. בסופו של דבר האינטרס הכללי מוביל לבחירת אפיפיור שמייצג את הקו השמרני או את הליברלי.
לכאורה מדובר בנושא שלא הייתי מקדיש לו קריאת ספר אבל כשמדובר ברוברט האריס, שהוא ללא ספק אחד הסופרים האהובים עלי ביותר בשנים האחרונות, אני יודע שמדובר באמן שיכול לקחת נושא משעמם ולהפוך אותו לנושא מרתק - ואכן כך היה. האריס רקח סיפור במרכזו עומד הקרדינל האיטלקי לומלי, שנושא בתפקיד החשוב "נשיא הקונקלווה", אדם בן שבעים וחמש שבכלל רצה לפרוש מכהונתו אבל סורב ע"י האפיפיור המנוח. לומלי שמנצח על ההליך מתחילתו ועד סופו, נחשף במהלכו יותר ויותר לסודות שהסתיר האפיפיור המנוח ולסודות שמסתירים חלק מהקרדינלים הבכירים, לרבות האינטריגות והמהלכים הפוליטיים שלהם.
מדובר בספר בדיוני שמורכב ממציאות קיימת וניכר שהאריס ביצע תחקיר מדוקדק לפני כתיבת ספרו. מצאתי עצמי מרותק לאורך כל הספר אבל יחד עם זאת תוהה מתי יגיע הטוויסט, איך הסיפור יסתיים, שהרי לא ייתכן שזה כל הסיפור... אז כל שאוכל לומר, מבלי לחטוא בחטא הספוילר, הוא שהטוויסט אכן הגיע ואת החלק האחרון של הספר כבר קראתי בנשימה עצורה. בדיעבד נזכרתי שהאריס טמן לאורך הספר כמה רמזים אבל זו חוכמה שבדיעבד.
הספר ראוי בעיניי לארבעה וחצי כוכבים אבל רק בגלל הטוויסט והסיום אני לא יכול שלא לתת לו חמישה כוכבים מנצנצים

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על עד שיצא עשן לבן