ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 ביולי, 2020
ע"י Rasta
ע"י Rasta
איטרוף,
שניהם יודעים שהם קצרים בזמן, שניהם מנצלים כל רגע יחד, הם אוהבים, שוקעים עמוק אחד בתוך השניה, אהבתם בוערת, התשוקה גוברת עם כל רגע שעובר, הם חזקים מהזמן כי כשהם יחד הזמן עוצר מלכת ובזמן שזה קורה בעלה יושב בבית ומחכה, הוא יודע ובוחר לשתוק, לאגור ולשמור הכל בבטן, הוא לא מדבר על זה, הוא מדמיין את אשתו בזרועותיו של גבר אחר, את ההתמסרות שלה כלפיו, את המגע החם, את התפרצות הרגשות והחושים, הכאב והעונג. הם שניהם חולקים כאב, גם הוא וגם אשתו, שניהם ממשיכים בחייהם כאילו וכלום לא קרה, היא עדיין אוהבת אותו אבל כשהיא עם ההוא היא עוברת שינוי, בכל פעם מחדש, היא פורצת את גבולות המוכר, מתקלפת, לאט לאט משילה מעליה שכבה אחר שכבה, היא עירומה באמת, עירומה וחסרת אונים אל מול הקסם שלו , הכריזמה, היא מתענגת על כל רגע.
שאול, מחליט לשתף את אסתר, חברה של אשתו, ולספר לה על עשר השנים האחרונות בחייו ועל הסוד שאשתו מסתירה ממנו ובאותו הזמן הסוד שהוא בעצמו מסתיר מאשתו, אין לה מושג שהוא יודע. הם יוצאים לנסיעה יחד ובפעם הראשונה בחייו, שאול חושף בפנייה את כל שעובר על נפשו המיוסרת.
שלושה כוכבים כי הכתיבה היא תענוג פשוט, עלילה לא משהו ודי חסרת פואנטה ולאורך הסיפור גם קצת מכבידה עם חלקים לא מובנים בכלל, או אולי זה רק אני.. אפשר היה לוותר עליו.
בגוף אני מבינה,
הדובדבן שבקצפת, וואו.
מערכת היחסים של רותם עם אמה מנוכרת, הן אף פעם לא היו קרובות כל כך. נילי חלתה ולא נשאר לה הרבה זמן לחיות, המחלה סחטה כל שארית של אנרגיה וכח ורצון לחיים וכשהבינה שלא נותר לה יותר מידי זמן בקשה מרותם שתקריא לה את הספר שהיא כותבת כבר תקופה. העלילה מבוססת על מקרה שקרה לנילי כשהייתה מדריכת יוגה ואל הסטודיו שלה הגיע נער בן 15, אביו אמר לה "תעשי ממנו גבר". בין נילי לנער הצעיר נרקמת מערכת יחסים מיוחדת ועמוקה מלאה ברגש ואמפתיה, אפשר לחשוב שהיא אפילו מתאהבת בו אבל אולי בעצם היא רואה בו את הקשר שלא היה לה עם רותם שלה ולהפך, רותם מקבלת הזדמנות אחרונה לחוות את נילי כאם שמעולם לא היתה לה דרך סיפורו של הנער.
חמישה כוכבים, גם כאן הכתיבה היא תענוג ספרותי, עלילה הרבה יותר מעניינת, סוף כואב ומסעיר, ללא ספק אחת היצירות היפות והמרגשות ביותר שקראתי בספרות הישראלית ובכלל.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה זרש
|
|
זרש קרש
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ספר בהחלט זכור לטוב.
זכורות כמויות השמפו המדודות וריח הבריכה המושקע, שאלישבע כביכול מייצרת כתיאטרון לבגידה. בכל הקשר חיים אחר היה מדובר בחולה אובססיבי רצחני, כאן גרוסמן מפזר על זה אבקת קסמים. תודה על הביקורת ועל התזכורת לספר אהוב |
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אם העניין זה השעון שמתקתק, שווה לשקול את גרוסמן.
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
כשאני חושב על זה אהבתי את שלושתם כמעט באותה מידה. איטרוף היה הראשון של גרוסמן שדי חלף מהצד בלי להשאיר חותם, הוא לא ממש נגע בי, הסיפור לא עניין אותי. אני כן חושב שבגוף אני מבינה (הסיפור השני) הוא המוצלח ביותר והמועדף עליי כרגע, יותר ממומיק וגם יש ילדים.. למה? הכתיבה, הנושא, קצת יותר עומק.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ראסטה, מומיק הוא חלק מ"עיין ערך: 'אהבה'", אז יקרא. "יש ילדים זיגזג" כנראה לא בשבילי.
מחשבות, השעון מתקתק והספרים מרובים. יש גם ספרי שירה, ספרות הודית, ספרי מדע ועוד ספרים מרתקים אחרים. אין לי כוונה לקרוא את כל הספרים שכתב סופר זה או אחר. אולי בגלגול הבא יהיה זמן לכך. |
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מומיק ויש ילדים זיגזג
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
פרפר, לא רק של גרוסמן. אתה כל הזמן דוחה קריאה של ספרים
מופלאים מקיר לקיר.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות, כל אחד ומה שמהולל בעיניו.
אני לא מתכוון לקרוא את כל ספריו של גרוסמן, היות ולא מצאתי את אליקסיר האלמוות ועדיין ישנם עוד ספרים וסופרים שמעניינים אותי. המתוכננים הם: "נופל מחוץ לזמן", "עיין ערך: 'אהבה'", "אתי החיים משחק הרבה" ו"ספר הדקדוק הפנימי". מקווה לעמוד במשימה הזאת :-) ראסטה, האם קראת ספרים נוספים של גרוסמן? איזה מהם הכי אהבת? |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה יפה
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
פרפר, אפשר לבנות רשימה מהוללת מהספרים שאתה דוחה את קריאתם.
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יש לו את זה, לגרוסמן, היכולת לספר סיפור בצורה מעוררת השתאות.
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
פרפר, הסיפורים פשוט לא באותה רמה, בכלל.
אני באמת, באמת, ממליץ בחום לקרוא רק את "בגוף אני מבינה". תודה. |
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה חני, אני הרגשתי את זה בסיפור הראשון שכמו שאמרתי לא היה נורא אם גרוסמן היה מוותר עליו. הסיפור השני כל כך הרבה יותר טוב ולגמרי מובן.
תודה על ההתייחסות. |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ראסטה, מעניין שנתת דירוג שונה לסיפורים הפנימיים השונים.
לא בטוח שאגיע לספר הזה, אבל יש כמה אחרים של גרוסמן שאני דוחה את קריאתם כבר די הרבה זמן. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
רסטה כתבת יפה.
ניסיתי לקרוא כשהספר יצא
ובכלל לא הבנתי למה המשורר מתכוון. היה כבד ועזבתי באמצע. חזרתי לחנות ספרים ושאלתי את המוכר אם הוא קרא את הספר ואז הוא אמר: "תאמיני לי הלכתי אתו לאיבוד ולא הבנתי מה הוא רוצה".אז טוב שאהבת ואולי יום אחד אנסה. |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת