ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 ביולי, 2020
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
לפעמים הדמיון לא מספיק. קחו את ינואר 2020. נראה לי שכל נסיון, גם של עתירי הדמיון מבין הפסימיים במיוחד, לצייר את העולם של יוני 2020, כולה חצי שנה קדימה, לא היה מתקרב בשום צורה למציאות הנוכחית. יש זמנים כאלה בהיסטוריה שבהם האקסיומות מאבדות תוקף, הסדר הקיים מפסיק להתקיים וכדי לדעת מה קורה אתה יכול רק להסתכל מהחלון ולנסות להבין מזה משהו.
טוב, לא חייתי אז וגם לא קראתי על זה הרבה, אבל נראה לי שרוסיה בזמן המהפכה הבולשביקית היתה מן מקום כזה. העולם הישן התמוטט, גם בשל היסודות הרקובים שלו וגם כי היו מי שהאמינו בצורך להחריב את מה שנשאר ממנו, ולאף אחד עוד לא היה מספיק ברור מה הולכים לבנות שם במקומו. הרקע הזה, רוסיה של סוף מלחמת העולם הראשונה, בזמן שכוחות המהפכה, האדומים, כבר די מאורגנים וחמושים בנחישות נטולת פשרות, והכוחות הלבנים, צבא הצאר ועוד הרבה קבוצות מאורגנות למחצה שמתנגדות לאדומים, עייפים מארבע שנות מלחמת עולם, ממשיכים להלחם גם מכוח האינרציה וחלקם משום שאין להם ברירה, כל זה הרקע לסיפור הזה ומה שהופך אותו, בעיני כמובן, לסוג של מונומנט.
אם מתקבל הרושם שמדובר פה ברומן היסטורי אז בהחלט אפשר להאשים אותי בהטעיה. זה קודם כל רומן פסיכולוגי עם נרטיב ממוקד מאד שעניינו נקמה. הגיבור הוא אסיר מלחמה משוחרר שהיה כלוא ברוסיה וחוזר הביתה לוינה יחד עם כמה חברים לתא בסוף המלחמה הגדולה. מה עשו להם שם, בכלא הרוסי, לא לגמרי ברור. גם לא כל כך משנה. מה שחשוב זה הצורך של הגיבור בנקמה בקצין הרוסי שהופקד עליהם. וזה לא משהו רציונאלי, או לפחות לא מנסה להיות כזה. זה צורך אובססיבי, גורל טרגי שאי אפשר להתנתק ממנו, ושלוקח אותו ממקום למקום, מוינה לרוסיה ולסביבותיה, ככה שתוך כדי הסיפור שלו מתקבלת התמונה של מלחמת האזרחים ברוסיה, תמונה מעוותת של מציאות מעוותת, שמייצרת עוול תחת עוול גם בהיבט האישי וגם בהיבט הלאומי.
ספר קצר ותכליתי של מי שנדמה שידע בדיוק מה הוא רוצה להגיד.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך, בת-יה.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עולם של משחק שחמט. תמיד היה תמיד יהיה. תודה סוריקטה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
|
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יופי.
ראיתי בספרייה וחשבתי לקחת אבל בסוף לא לקחתי. הסקירה שלך גרמה לי לשנות את דעתי. אתן צ'אנס לספר. |
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך, עמית לנדאו.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אברש אמירי, תודה רבה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, yaelhar.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, סנטו.
|
|
|
עמית לנדאו
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מסקרן מאד, תודה!
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מצוינת. תודה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה איתך שהספר ממוקד מאד.
אני ראיתי אובססייה כמוקד, אבל נקמה היא התוכן, כמובן. |
|
|
משה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ספר מצויין של ליאו פרוץ, סופר יהודי נפלא שלא זכה להערכה מספקת.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
