ביקורת ספרותית על לאן תתגלגל, תפוחון? מאת ליאו פרוץ
ספר טוב

---

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה, חמשה שבויים אוסטריים משתחררים מהשבי הרוסי וחוזרים לביתם לאחר שלוש שנים ארוכות. בהיותם בשבי נשבעו שבועה לנקום בקצין הרוסי שהיה מופקד עליהם בשבי – מיכאל מיכאיילוביץ' סליוקוב. אך כטיבו של הטבע האנושי והזמנים המשתנים, החזרה לווינה לחיים הנוחים מפרקת את החבורה וממסמסת את הנדר שניתן אי שם בקור המקפיא מעל קברו של חברם. אחד אחד נשמטים החברים מלמלא את השבועה פרט לאחד – גיאורג ויטורין. מבחינתו של ויטורין, סליוקוב מזמן כבר אינו אדם פרטי, קצין רוסי, שובֶה, סליוקוב הוא דמוֹן, תמצית הרוע האנושי, והנקמה בו אינה רק שבועה, מילת כבוד, שיש למלא אלא כמעט דיבוק אובססיבי, רצון הממלא את כל ישותו ולא נותן לו מנוח, וכך יוצא ויטורין לאודיסיאה הזו לבדו. הוא חוזר לערבות רוסיה בשעה שזו הופכת לברית המועצות, ונקלע למלחמת האזרחים שבין הצבא האדום לכוחות הלבנים האנטי בולשבקיים ("הצבא הלבן") נאסר, נלחם ונופל בשבי, סובל מטיפוס, כינים ורעב, חוצה את אירופה לאורכה ומתגלגל דרך ארצות וכפרים במרדף עיקש ואכזרי, עד לסיום המרהיב, ויש שיאמרו גם, הלא-צפוי.

ליאו פרוץ היה יהודי שנולד למשפחה אמידה וזכה להצלחה מרובה יחסית בשנות העשרים של המאה הקודמת ואף התיידד עם רוברט מוסיל וברטולט ברכט, אך בהמשך לאחר מות אשתו נקלע למשבר. בסוף שנות ה-30 עלה לארץ ושקע באלמוניות יחסית עד מות ב-1957. כמה עשרות שנים לאחר מותו זכה לתהילה מחודשת וספריו יצאו לאור מחדש, וחלקם תורגומו לעברית, כמו הספר הזה. ספרו "בלילה, מתחת לגשר האבן" נחשב ליצירת מופת היסטורית העוסקת בגטו היהודי בפראג בתקופת המהר"ל ועל סיפור אהבה בלתי אפשרי בין הקיסר לאסתר אשת גביר יהודי, שנכתב תחת הרושם של השמדת יהודי אירופה.

הספר הזה לא ארוך (213 עמודים בסה"כ) ומאה העמודים הראשונים של הספר מתנהלים לאיטם, אבל משם והלאה הדברים מתפתחים בקצב מהיר יותר, אולי אפילו קצת מהיר מידי. סיפור המסע של ויטורין מתאפיין לא רק בעלילה סוחפת ומותחת, אלא גם בלא מעט עומק פסיכולוגי ומבט ייחודי אל המצב האנושי. ספר מיוחד.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על לאן תתגלגל, תפוחון?