ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 ביוני, 2020
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
מוטיב "השיבה המאוחרת" הוא מוטיב ספרותי מוכר ובעל פוטנציאל לעניין רב. לדוגמה "שובו של מרטן גר", ומשלנו - "והיה העקוב למישור" המופלא.
# # זהירות, ספויילרים (שלא כמנהגי) # #
גיבור סיפורנו, מתיא פסקל, בן עשירים שירדו מגדולתם, סובל מנישואין כושלים, חמות איומה, קרובי משפחה שתלטנים ותאבי בצע, ובכלל הולך מדחי אל דחי.
יום אחד הוא מחליט לנסות את מזלו בקזינו בעיר הגדולה. כמו באגדות, הולך לו קלף משוגע.
אבל בחזרתו הביתה ברכבת הוא מגלה ידיעה בעיתון כי גופתו שלו נמצאה בכפר הולדתו. כנראה שהתאבד.
מה עושים?
עם כסף רב בכיסו, פסקל מבין שאולי זה לא רעיון רע כל כך...
אבל גם זהותו החדשה דוחקת אותו למצב ביש.
את הפטנט שיחלץ אותו מהצרה הוא כבר יודע לבד. ביום התאבדות.
ואז הוא חוזר הביתה.
ומעורר מהומת אלוהים.
השלד של הסיפור טוב למדי. הסוף מצוין.
הבעיה היא שהספר גדוש במחשבות ובהרהורים תיאטרליים ודי מקושקשים.
ענין תרבותי-היסטורי שבולט בספר הוא התיאור המפורט יחסית של שתי אטרקציות בנות הזמן - הקזינו ומופע סיאנס.
כרי פעולה מושכים לנוכלים.
מומלץ? ככה ככה.
=== נספח ביבליוגרפי למתעניינים ===
"מתיא פסקל המנוח" הוא ספר מס' 95 של הספריה לעם, ויצא במסגרת סדרה ח' שלה (1966-1965).
סדרה ח' היא אחת הסדרות המוצלחות מאז ומעולם של הספריה לעם.
הסדרה כוללת את:
85 - "הרפתקאות ג'וזף אנדרוז" מאת הנרי פילדינג. משעשע ביותר.
86 - "חיי אליקום" מאת בנימין תמוז. טוב מאד. הראשון בטרילוגיית אליקום של תמוז.
87 - "אז'ני גרנדה" מאת בלזק. מצוין.
88 - "גן פינצי קונטיני" מאת ג'ורג'ו באסאני. נפלא ביותר.
89 - "שנה ראשונה" מאת שלמה צמח. לא קראתי.
90 - "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג. מה עוד יש לומר.
91 - "מפולת באומואופיה" מאת צ'ינואה אצ'בה. נפלא.
92 - "העבד" מאת בשביס זינגר. ראה מס' 90.
93 - "נחל קופר" מאת אלן מורהד. אדיר.
94 - "יופי עלי אדמות" מאת שארל פרדינן ראמי. לא קראתי.
95 - "מתיא פסקל המנוח" מאת לואיג'י פירנדלו. סקירה זו.
96 - "פאפא ינארוס" מאת ניקוס קזנצאקיס. מעולה.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יוסף, צר לי שפספסתי את דבריך סמוך לכתיבתם.
תודה רבה על הערתך המחכימה. |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מעניין! חבל שהספר לא כל כך מוצלח...
אגב, מוטיב השיבה המאוחרת, או בשם אחר 'חוק השיבה המנצחת', הוא אחד התמות המרכזיות ביצירה של אלתרמן לפי מרדכי שליו במסה המרשימה שלו על "מי מפחד משמחת עניים", כך הוא מגדיר את המוטיב הזה: "משהו או מישהו שניסו לעזבו, לגרשו, לזנחו, לנוס מפניו, או למחות את עקבותיו – שב כמנצח אל העוזב, המגרש, הזונח, המוחה או הנס- ואין מפניו מנוס" (עמ' 35 בתוך 'שמחת עניים - מסכת'). או במילים אחרות: "עוֹד חוֹזֵר הַנִגּון שֶזָּנַחְתָּ לַשָוְא"...
|
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אין על הוצאת עם עובד.
ונשמע ספר מעניין על אף הסתייגותך ממנו. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אברש אמירי, תודה רבה.
אכן כן. סדרתי, אבל לא מכור... :) פרפ"צ ידידי, תודה. אכן אין דחיפות לטרוח. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה קצרה ולעניין. את הספר כנראה לא אטרח לחפש.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
קורא סדרתי של הוצאת עם עובד?
איש כלבבי. :)
תודה על הסקירה. הספר יאלץ להמתין לעת עתה, כך נראה. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יעל, תודה רבה על הדברים. ידעתי על כך, אך התייחסתי אל הסיפור רק מן ההיבט הצר שאותו ציינתי.
שמוליק, תודה רבה. :) |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
היי חבר. כרגיל, כיף לקרוא.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חביב.
אגב, "שובו של מרטין גר" אינו מוטיב ספרותי אלא סיפור שקרה באמת והדיו הנמשכים גרמו להופעת סרט ולאחריו ספר בנושא. |
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
