בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 במאי, 2020
ע"י אבי
ע"י אבי
בזמן האחרון, אולי בגלל התקרבות הקייץ, מרחפים סביבנו ענני פייק ניוז כברחשים נזעמים. הג'ינג'י מאמריקה טוען שהקוזאק מרוסיה אחראי לתופעה. הרוסי לא נשאר חייב ועונה בפתקי הצבעה כתובים בקירילית וצהוב עור אחד מושך בשולי בגדי שני הניצים ודורש שיביאו גם אותו בחשבון אחרת ישסה בכולנו את וירוסי המחמד שלו.
אני לא יודע מה נכון, אבל אני משוכנע שהשמועה שהגיע לאזני שהספר זכה בפרס כלשהו בהחלט שייכת לעולם המדומיין של הבדותות החברתיות. אולי העולם שלכאורה ברא המחבר.
קשה לי להאמין שמישהו, אפילו אחד שקרא בימי חיין רק חוברות לאשה או אגו ייתן פרס לאוסף ההבלים הזה.
זה ספר רע, גם אם יחזרו אי פעם הטיסות ואוניות הפאר אז ספק אם מי שייתקע על גיגית מתנדנדת מול חופי יפן יוכל לבלות במחיצת הספר כמה עמודים עד שישלח אותו מעל פניו.
אני רציתי להשליך אותו כבר בעמוד 33 כשהקלישאות הציפו אותי, והמשכתי עד עמוד 68 כי הרגשתי חובה מוסרית לא לכתוב עליו ביקורת בטרם עת.
יתכן שמעמוד 100 ואילך מתגלה לפתע צ'כוב חדש, אבל ויתרתי על העינוי המתמשך הכרוך במאמץ להגיע לעמוד הנ"ל.
קלישאות? בבקשה, להלן מספר דוגמאות הלקוחות כולן מעמוד 33 הזכור לרע - אם הולכים אז רק בשולי הכביש, פסו השבילים מן הארץ, כי אז אולי צריך איזה הכרה מינימלית של הגיאוגרפיה של המקום עליו כותבים ולמי יש חשק לפתוח אטלס או אפילו לקרוא בוויקיפדיה לפני שאנחנו מוציאים ספר.
ליד הכנרת יש תחנות אוטובוס ובתי קברות, אלא מה חשבתם שיש שם. קיבוצים? עצי אקליפטוס? חופי רחצה? גם ברור שמיד ירד גשם. ככה זה אם עזבתם את הבית ונסעתם לכנרת בלי אישור מהגננת. שערי בתי הקברות נעולים. לא ככה? גם בתי קברות מהתקופה לפני המצאת המפתח נעולים. שאלו כל ארכיאולוג. מצאת שער נעול, מצאת בית קברות. אם לכל איש יש שם אז ברור שלכל בית קברות יש גדר בדיוק בגובה מתאים לטפס מעליה. ליד מדורה יושבים בצללים. אלא איפה? בתוך האש?
אם חושבים על בחורה אז כמובן רק אנחנו מתביישים לחייך אליה ו כ ו ל ם יודעים עוד מבית המדרש איך להתחיל איתה. הקללות עתיקות, העיניים כלות והמחשבות קודחות.
תאמינו לי שזה אפילו לא חצי מהבנאליות הנשפכת בעמוד 33 לבדו.
יש עולם? נגיד – אבל בטח לא כזה שהסופר ברא כי העולם על פי איתיאל זה משהו בין הפלאנגות הנוצריות לנוער הגבעות, כולל השוחד וההברחות, התפילין והציציות. The whole kit and kaboodle
יש נערה? כן, כזו שניסית לרמות והיא דוחה אותך בגועל רק כדי שמייד תברח איתך אל הבלתי נודע ותניח עליך את שערה ותגיד שהיא מפחדת שמונה קלישאות אחר כך . אתה תקרא לה מותק, כי זה כמובן ביטוי האהבה האולטימטיבי הממיס לב כל אישה חזקה, עצמאית ובוגרת ש- איך לא, עברה התעללות אכזרית בילדותה.
לא מומלץ ומי שקרא מתבקש להשאיר במערכת את מספר העמוד שאליו הצליח להגיע. המקום הראשון יזכה בעותק נוסף במהדורה מיוחדת המותאמת לפתח של פח למיחזור נייר.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אבי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לאלון
1. בוודאי לא ציפית שאספור כמה פעמים מופיעה כל קלישאה וגם אם איננה חוזרת על עצמה הרי אוסף קלישאות אפילו שונות זו מזו לא מונע מכל אחת מהן להיות קלישאה
2. בעיניי קלישאה הוא כל צרוף שבא לך לכתוב כיחידה אחת מבלי שתקדיש מחשבה לכל מרכיב בנפרד. מה זה ריח פיגולים? קקי? בשר מקולקל? ניחוח חציר? בגדים רטובים? פירות באושים? (אגב בדיוק מאותם טעמים גם ניחוח חציר ופירות באושים הן קלישאות). ברור שהמינון, כמו שכבר כתבתי, הוא מה שקובע. אם בכל הספר היו רק כמה צירופים כאלה, נניח אחד לעמוד, ניחא. זה אפילו מוסיף. גודש הקלישאות, במיוחד מאחר והעלילה עצמה היא מין רמבו לעניים ואין בה מספיק בשר שתשומת הלב שלך תפנה אליו במקום שתתמקד במילים עצמן. 3. יש הבדל בין אקלים שמחליטים עליו ואקלים שבוראים. בכל יצירה יש איזה יסוד של בריאה, ברור, אבל טענת כותבי הפרסומת לספר היא שהמחבר בנה עולם שלם, נניח כמו זה של האיש במבוך, הדבר, פרנהייט 451 ויצירות אחרות שבנו עולמות דמיוניים מתוקים או אפוקליפטיים. הבריאה היחידה שאני ראיתי היא הלחמה (לטעמי בתפרים גסים ולא אמינים) של גנרל לאחד עם ברוך גולדשטיין או עם אחד מיורשיו המשוטטים בגבעות יהודה ושומרון. 4. זו הייתה הערה כללית על עצמי והצידוק שנתתי לעצמי לדיאלוג שלי איתך. לא קשור בספר הזה או בסופר. אני מסכים איתך שאני לא הרגשתי שהוא מנסה להתחבב עלי וטוב שכך. לא בגלל שאני לא ראוי לחיבה אלא בגלל שכך, לדעתי, צריכה להיות דרכו של הסופר. כל סופר. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לעתים (זה קרה לי עצמי לא מעט פעמים) יש צירופי מילים או ביטויים שהורסים את האמון שלי בספר.
אני חייב לומר שלא השתכנעתי ממה שכתבת כאן. ייתכן שהצירוף "ריח פיגולים" (בוודאי אם חוזר על עצמו) עושה לך ספציפית גרדת. אבל זה לא מה שכתבת. כתבת "קלישאות" "בנאליות" ו"מינון גבוה". אני לא רואה את זה כאן. "יש עולם? נגיד – אבל בטח לא כזה שהסופר ברא כי העולם על פי איתיאל זה משהו בין הפלאנגות הנוצריות לנוער הגבעות, כולל השוחד וההברחות, התפילין והציציות." זה אקלים העולם שהוא החליט עליו. למה זה מעורר אצלך תרעומת? ולגבי מה שכתבת כאן בתשובה - לאיזה דיאלוג של סופר עם קוראיו אתה מתייחס? כאן בפוסטים, או שהתכוונת שתחושתך מהספר היא שהסופר הזה ספציפית מנהל דיאלוג עם קוראיו בכתיבה ולא נותן דרור למחשבותיו ב"כאבי יוצר"? |
|
אבי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אין לי מושג מה דעותיו הפוליטיות
מעולם לא שמעתי על הסופר הזה עד שהגעתי אליו במחלקת הספרים שטרם הספיקותי לקרוא שנערמים בספרייתי.
אגב ממילא כפי שכתבתי לא פעם ולא פעמיים לדעתי אין שום קשר בין סופר ליצירתו |
|
קיבוצניק
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
פוליטיקה?
האם לדעותיו של הסופר, שזכה זה עתה בפרס ספיר לספר ביכורים על ספרו זה, יש קשר לקטלניות המוחלטת של הביקורת?
|
|
אבי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לאלון
רק לאחרונה גיליתי שיש תגובות לביקורת ולעיתים גם תגובות לתגובות לביקורת. אם הייתי סופר אין ספק שלא הייתי מנהל דיאלוג עם קוראיי, לדעתי זה מסיח את דעתו של הסופר מהיצירה ובמקום להתייסר בכאבי יוצר הוא מפלרטט עם קוראיו. אבל אני לא סופר ולכתיבת ביקורת טוב וראוי שיהיו קולות אחרים, במיוחד שאני ידוע בנטיותי להגזמות והיסחפויות.
כך יצא שאתה הראשון שאני מגיב לו. לא יודע אם אעשה זאת שנית, אבל הטענה שלך לגיטימית. אולי הייתי צריך לא להגביל את עצמי לעמוד 33 ולא לכרוך קלישאות עם מצבים צפויים. מצבים ודיאלוגים צפויים הם משהו אחר. זו באמת בחירה לגיטימית יותר וגם קלישאות במינון נמוך לא פוגעות יותר מדי ביצירה. הבעיה היא שהספר זרוע בחידות סתומות, מנהיגים לא מעורערים, חלומות שבורים, ריח פיגולים ברזל מלובן ועוד כהנה וכהנה כך שנהייתי רגיש לכל רמז לעוד משהו מהמנה הזאת עוד לפני העשירית הראשונה של הספר. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לא קראתי את הספר, ובכל זאת ממה שכתבת לא הבנתי על מה קמה ההתנגדות להליכה על שולי הכביש, או לבתי קברות עם שער נעול או לישיבה בצללים? אז מה? ממתי אלה קלישאות?
כל הדברים האלה נראים לי בחירות לגיטימיות של סופר, ובוודאי בעולם פוסט אפוקליפטי (אם זה המצב).
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אם הייתי שוקלת לקרוא אותו הביקורת שלך היתה משנה את דעתי. תודה.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת