אפרת דמשק אפרת הוא רומן רחב יריעה המתרחש במזרח תיכון מוכה מלחמה אכזרית ומתמשכת כמוה עוד לא ידענו ומי יתן שלעולם לא נדע. עברי, גיבור הספר, עם חבורה של נערי פרא שיצאה מהישוב אפרת, משוטט במרחב העצום והצחיח שבין גוש עציון ובין הבשן, בואכה סוריה ולבנון. באזורי המלחמה הם מסתפחים כשכירי חרב לצבא כלשהו, מה זה חשוב איזה צבא זה, ומנצלים את כל ההזדמנויות הנפלאות והאיומות שהמלחמה עשויה לזמן. עברי הוא בשר מבשרה של החבורה ובה בעת הוא גם שה תועה שנפלט מן העדר. בנדודיו הוא נפגש עם נשים סוערות וקשוחות, עם לוחמים אכזריים, עם סמים פסיכדלים ועם טכנולוגיה משוכללת מדי המאפשרת אלימות מנותקת וקיצונית.
ובאורח פלא, למרות התכנים האיומים האלה, אפרת דמשק אפרת הוא סיפור על אהבה, חמלה, בדידות ותשוקה לשייכות, על יצרים סוערים ועל אינטימיות ללא גבול. עברי הוא גיבור מכמיר לב, כשהוא אוהב – לבנו נמעך, כשהוא כואב, כאבו הוא כאבנו. המציאות הבלתי נסבלת שסביבו הופכת במהלך הקריאה לעולמנו שלנו, וכל מה שאנו יודעים על מלחמה, אכזריות, תלישות, חטאים, חמלה ותשוקה — נראה חד יותר, קיצוני יותר, באורו הבוהק של הרומן החדשני, הפראי, המטריד הזה.
ארנון איתיאל ברא עולם בלתי נסבל ומושך להפליא וגם משלב לשוני חדש. העברית הדחוסה, המתפקעת מאלוזיות ומרבדים מתפקדת ברומן הזה כמרחב עצמאי, גם בו ניטשת מלחמה, גם בו פורחת אהבה. ארמית, ערבית, רוסית ועברית; פסוקי דזמרה, סוגיות תלמודיות, מכתמי חכמים וקללות גסות, ארוגים בטקסט הזה במלאכת מחשבת. החומר והצורה הפועלים כאן בהרמוניה מרשימה, העלילה המטורפת והשפה המכשפת מציעות לקורא להפליג אל מרחב אחר, אל זמן אחר ושפה אחרת – כולם מוכרים וזרים, מפחידים ומעוררי השראה וקסם.
