ביקורת ספרותית על אחד מתוך מאה מאת ג'ק קרלי
ספר טוב

---

ספר ביכורים בלשי שונה על הצד האפל בנפש האדם.
הפתולוג המשטרתי במובייל, אלבמה עסוק בנתיחה שגרתית ומוצא חפץ לא ברור בגופה. הוא בודק אותו ופיצוץ פוצע אותו קשה. במקביל, חוקרי המשטרה קארסון ריידר והארי נאוטילוס המנוסים במחזות לא קלים לא היו מוכנים לזה-שתי גופות ערופות ראש במקומות שונים עליהן נכתבו שרשרת מילים לא ברורה. המאפיינים הפיזיים דומים, גברים צעירים למדי וחסונים שזוהו.
לתמונה נכנסת הפתולוגית קלייר פאלטייה הנוקשה שמבחינתה איחור של שתי דקות הוא חטא בל יסולח. כפופה לה אווה דאוואנל, פתולוגית טובה שהחליפה את הפצוע ועתידה להתגלות כאלכוהוליסטית העוברת ייסורי גמילה נוראים בעזרת ריידר עמו יצרה מיוחד. ברקע מאבקי כוח ותחרות על משרות בכירות בין קציני משטרה כולל הקצין הממונה על החקירה- ביורוקרט וחובב סיקור תקשורתי,עיקש וחסר מעוף המלוּוֶה תמיד בסמל משטרה ענק, מעין בולדוג נאמן.
החקירה מוליכה את השניים לכיוונים לא צפויים. מניין המתים עולה ודברים רומזים בהדרגה לאדם מעוות מטראומות קשות. סחיטה, רוע וטירוף. דבר מהזוועות שהתרחשו אינו מקרי והכל מתוכנן לפרטים.
שניים משיאי הספר לטעמי הם חשיפת נפשו המיוסרת של קארסון בביתו המבודד על אי בפני אווה והארי בליל סערה נוראית. מטחי גשם עזים, ברקים ורעמים, רוחות חזקות המשליכות חפצים. סערת רוחם של קארסון ואווה תואמת לזו שבחוץ כשהוא מספר על עברו הקשה- בן ואח לשני מופרעים פסיכוטיים ורצחניים, אומללותה של אמו שמתה שנים קודם. הוא מרחיב על חקירה קשה בעברו שהיה מעורב בה פסיכופת סדיסטי. ערב של פריקת רגש, בכי וכאב אמיתי.
הסוף שהוא מאבק הישרדותי נואש בתנאים קשים הוא השיא הנוסף. הטירוף מתפרץ וגורר את המעורבים לסיוט מצמרר.
הסגנון יוצא דופן. אפשר לאהוב או שלא אבל בהחלט שונה ממותחנים של סופרים הנצמדים לאותו שטאנץ בספרים הנכתבים בסרט נע. ישיר מאד, בוטה לעתים, תיאור ריאליסטי של מצבי קיצון קשים, ביטויים כמו 'מפצפץ לו את הקלבסה'; 'תוכניות הכרומוזומים הדפוקים' כגון ג'רי ספרינגר; 'הישיבה על הרציחות של הבְּלי-ראש'; פה ושם 'זבל לבן מכוער' לדמויות בסיפור ומשחקי מילים אופיינים לדרום ארצות הברית.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על אחד מתוך מאה