ביקורת ספרותית על אחד מתוך מאה מאת ג'ק קרלי
ספר לא משהו

---

מה צריך בספר מתח בלשי?
צריך עלילה, סביב פשע חמור, רצח לרוב.
צריך דמות של פושע, שתהיה מעניינת מספיק. סופרים רבים מעדיפים מוח קרימינלי וחולני. ככה הספר יוצא מעניין יותר.
צריך עלילה מורכבת ופיענוח אינטיליגנטי
צריך גם קצת אלימות וסכנה לבלש עצמו
צריך עלילות משנה מעניינות
וצריך את דמות הבלש. זה חלק מאוד מהותיים מספרות המתח הבלשית החל בשרלוק הולמס והרקול פוארו וכלה ביו נסבו.
מתכון פשוט, לא? בעיקר אם מאפיינים נכון את דמות הבלש.

הבלש, לרוב שועל בודד, בעל רקע אפל ובעיות אישיות בעבר, דיכאון ואלכוהוליזם בהווה, אבל חוש ריח מפותח ומוח חד כסכין. אמור לטעות קצת בהתחלה, אבל לא יותר מדי, ובסופו של דבר לפתור את התעלומה בצורה מבריקה. אך לא יותר מדי מבריקה. צעד אחד לפני הקורא הנבון שכבר ניחש בעצמו כמעט הכל, ועדיין מופתע מהדרך המחוכמ שבה הותר כל הקשר הגורדי של העלילה, כולל הפרטים השוליים שהיו נראים מיותרים ואגביים.

קארסון ריידר הוא אכן שועל בודד, שמתגורר בבית על אי. יש לו רקע אפל במיוחד, הכולל אח פסיכופט שגם עוזר לו בפענוח פשעים בתמורה למחירים כאלה ואחרים. הוא לא בדיכאון לרוב. את תפקיד האלכוהוליסט בספר ממלאת דמות אחרת, וריידר מוכיח את היותו לוחם צדק בלתי מנוצח גם כאן, בכך שהוא מסייע לגמילה. העלילות המשניות כוללות פוליטיקה משטרתית מקומית, סיפור אהבה, ועוד סיפורים שונים, והן מאפילות על העלילה העיקרית. העלילה העיקרית לא מפחידה כמו שהיא יכולה להיות, לא מאיימת, לא חופרת פצעים של פחד בבטנו של הקורא. היא עלילה בעלת פוטנציאל, אבל מתוארת ותפורה ברשלנות גמורה. המניעים לא ברורים, והתפקיד של האח מוזר להפליא.

התוצאה היא בעיקר ספר נדוש, אחד מתוך מאה ספרים אחרים. בלי שום ייחודיות שמחייבת לקנות דווקא אותו (או במקרה שלי, לקחת בחינם ממדף ההחלפות. אפילו זה לא).

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אחד מתוך מאה