ביקורת ספרותית על מסעותי עם דודתי - תרגום חדש - חוצפנית # מאת גרהם גרין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 במאי, 2020
ע"י סוריקטה


אני לא ממש מתלוננת. אולי קצת, ממש קצת, בקטנה. בפסח הזה התכוונתי ללכת את ה-WHW. זה מסלול בסקוטלנד שהוא גם מאד יפה והנופים בו משתנים בקצב יחסית מסחרר והוא לא קשה ואפילו יש בו שירות העברת תרמילים, ככה שאפשר ללכת בלי כל הציוד על הגב. בהתחלה חשבתי לנסוע לבד, כי סופרמן לא מאד אוהב ללכת ברגל, בטח לא 150 ק"מ, והתאים לי להיות עם עצמי בשקט קצת יותר משבוע. בסופו של דבר חברה טובה, מי שנסעה איתי לטיול גם בפסח שעבר, הציעה את עצמה והחלטנו לנסוע ביחד. 

אני מאד אוהבת לטייל. את הדרך. המונומנטים פחות עושים לי את זה. אני אוהבת שבילים. לא כל כך אכפת לי אם יש בקצה איזה סלע שבולט מעל האוקיאנוס או פסגה עם איזה נופך הירואי. גם שוטטות רחובות אני מעדיפה על פני מוזיאונים נחשבים או כיכרות שיש להן שם. וגם ללכת לאיבוד. כשהייתי יותר צעירה ולא היו טלפונים חכמים ואפליקציות שיודעות הכל אהבתי ללכת בלי מפות. גם לנסוע ככה. זה היה אחד הנושאים שיכולנו לריב עליהם, הסופרמן ואני, כי הוא אחד שמסמן יעדים ויודע לאן הוא הולך ומה מחכה שם. מהר מאד הבנו שכדי להישאר יחד עדיף שנטייל לבד.

קל היה לי לאהוב את הספר מההתחלה. ההומור מצחיק אותי, הסיפור, על הבנקאי האפרפר והדודה האקסצנטרית שיוצאים יחד למסע דיולגים באירופה ובדרום אמריקה, הוא קודם כל כיפי, בדיוק כמו השוטטות ברחובות. את לא מצפה למשהו שיהמם אותך אבל כל הזמן קורים דברים, בכל פינה יש משהו מעניין,  והמצחיק, זה בונוס. עם הזמן גם מתברר שגרהם גרין היה רוצה לברר פה משהו על החיים, על מה הופך אותם להיות טובים, שקט ובטחון או התרגשות וחוסר יציבות, ולא שהוא מעמיד פה איזו דילמה קשה במיוחד, כי האפור אצלו אפור מאד, ובכל זאת האלטרנטיבות נשקלות.

הוא גם עתיר דמיון. מעבר לזה שהוא הספר הראשון שאני קוראת ומוזכרת בו סוריקטה, יש בו סיפורים קטנים ונפלאים, משלים מודרניים, שנובעים אל תוך העלילה, כמו הסיפור על הדוד שנשארה לו רק שנה לחיות והוא ביקש לחיות אותה בבית שיש בו 365 חדרים כך שיוכל לעבור כל יום מחדר לחדר והחיים ימשכו מבחינתו הרבה יותר זמן. אני לא רוצה לחרב לכם, אז אני לא אגיד פה איך זה מסתיים, אבל כל הדבר הזה לוקח אולי שישה עמודים מתוך הספר, ויש עוד כמה כאלה והם מצליחים להפוך ספר שיכול היה להיות נטול משקל למשהו בעל ערך רב יותר, מן סיפורים שאחר כך אני נזכרת בהם באמצע החיים, תוך כדי שיחה או משהו, ושואלת את עצמי איפה שמעתי את זה או מי סיפר לי אותם. ובכן, גרהם גרין.  
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, cujo. בסתיו האחרון הלכתי שני קטעים קצרים ממנו ובאמת היה מדהים.
cujo (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הטיפ של המסלול - נראה מדהים
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Pulp Fiction. ברור :)
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, רץ. לא צריך להגזים :)
חשובים לו בעיקר שני דברים: לדעת שיהיה לו איפה להתקלח בבוקר ולבקר במקומות הנחשבים.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, ישי. מקווה שיתאפשר לך. עד אמצע מרץ עוד האמנתי שאסע באפריל. עכשיו אני מקווה לנסוע בסוף הקיץ. מה שהיה משמח ומפתיע זה שהרבה מקומות החזירו לנו את הכסף למרות שלא היו חייבים.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, עמיחי. אני קראתי את כמאכולת אש ואת קונסול של כבוד והם ממש לא דומים. להבנתי הספר הזה הוא יוצא הדופן ביחס ליתר הספרים שלו. התרגום פה הוא של יונתן בנשלום והוא טוב בעיני.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב. לגמרי בורגני.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, yaelhar. לא קראתי הרבה ממנו, אבל את מה שקראתי אהבתי.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך, בנצי.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מסמר עקרב. ברור שמכירה. ויש המון סופרמנים.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אם מוזכרת שם סוריקטה - דיינו.
רץ (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סופרמן - כנראה דומה לי - אני יוצא לטייל בעזרת טבלאות אקסל שהוכנו בעוד מועד, בהם מפורטים יעדים ולחות זמנים, לאחר זמן מה מצאתי את עצמי רק עם הטבלאות.
מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
גם אני לא בנוי למאה וחמישים לא משנה מאיזו עדה. השבוע צפיתי בחדר 101 עם דינה סנדרסון. היה משעשע לגלות עד כמה היא סבורה שהתפעלות מנופים זה סופר אובררייטד: https://youtu.be/krXDSfr1cIU
ישי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אני מתוכנן בקיץ לעשות את WHW, סוריקטה, באותו סגנון ועם אותה מעטפת לוגיסטית כמו שלך.
אני מקווה שעד אז המרחב האווירי של בריטניה יפתח ואוכל להגיע לסקוטלנד ולממש את הטיול שאת כולו כבר תכננתי והזמנתי.
הסופרים הבריטים מתמחים סיפורי מסעות וגילויים עצמיים.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
גם אני אוהבת לטייל אבל שונאת להגיע :)
מישהי שיכולה ללכת ברגל 150 ק"מ היא סופרוומן בלי קשר לזוגיות שלה עם סופרמן
עמיחי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סוריקטה.
קראתי די מזמן בתרגום של חנוך ברטוב. לא כל כך נהניתי. זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם גרהם גרין. מאז קראתי שני ספרים אדירים שלו ("העוז והתפארת" ו"כמאכולת אש" - עושה רושם שהם שונים מאד מהספר הזה).
מקווה שיזדמן לי לתת צ'אנס נוסף לחיזוק היחסים שלי עם הכתיבה של גרין.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יותר נכון לקרוא לה הממלכה הלא מאוחדת :-)
אם צפון אירלנד תצליח להפרד, ייתכן שגם שאר המדינות תחפוצנה בעצמאות.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בסדר, אבל היא עדיין מדינה בפני עצמה. כמו שניו יורק מדינה בפני עצמה אף על פי שהיא חלק מארצות הברית. לסקוטים תרבות די שונה מן האנגלים.
מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקוטלנד היא חלק מבריטניה יחד עם אנגליה.
בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
זשל"ב, היא לא. שתיהן חלק מהממלכה המאוחדת ביחד עם וויילס וצפון אירלנד.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט, סקוטלנד היא חלק מאנגליה.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה יפה!
בטיולים ארוכים לא הכל צריך להיות מתוכנן מראש, אבל בטיולים קצרים זה מומלץ כדי לא לבזבז זמן על תכנון במהלך הטיול עצמו.
אין כמו מסלול רגלי להנות מהטבע. השירות של העברת התרמילים הופך את המסלול לבורגני למהדרין :-)

סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יפה.
אני אף פעם לא טסתי לחוץ לארץ.
סקוטלנד נשמעת קסומה אבל אנגליה, לדעתי האישית, יותר.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יופי של ביקורת.
הסופר הוא אחד מחביבי. וגם את סיפרו זה אהבתי מאד.
בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה סוריקטה. אהבתי.
מסמר עקרב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הזכרת לי שהפעם האחרונה בה יצאתי מאזור חיוג 04 הייתה כשנקראתי לשירות מילואים. הוא סופרמן? אני סופרמן...
הוספת והזכרת לי את הסרט הראשון שצפיתי בו ושמוזכרת (בעיניי, מככבת) בו סוריקטה. מכירה את טימון?
https://www.youtube.com/watch?v=nbY_aP-alkw





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ