ביקורת ספרותית על איתנו זה נגמר מאת קולין הובר
ספר מעולה

---

אם הייתם מוצאים ליד פח המיחזור שקית עם עשרות רומנים רומנטים ובהם ספר שעל העטיפה שלו ניראית תמונתם של יפיוף ויפיופה, ידו מונחת על כתפה וידה מונחת על בטנו, מה הייתם חושבים? יאללה, עוד רומן מתוק שיעשה לנו טוב על הלב.

ואם הייתם מציצים בגב הספר וקוראים בתקציר שלילי פוגשת ברייל הנוירוכירורג היהיר ששונא להתחייב ושהם מתאהבים, אבל רגע, הרי הוא לא מעוניין במערכת יחסים – מה הייתם חושבים? הם יתאהבו, ייפרדו - כי הוא מחפש רק סטוצים והיא מחפשת אהבת אמת, הוא יעבור שינוי ויבין שהיא האהבה של חייו, הוא יחזור אליה, הם יתחתנו, בסוף יוולד להם תינוק חמוד, ושופי הינשוף הסנטימנטלי יוכל להזיל דמעה של התרגשות.

אז זהו, שלא. אבל אולי גם קצת כן, כי היתה שם דמעה בסוף, אבל לא בגלל שהנוירוכירורג היהיר התחתן בסוף עם היפהפיה. נהופוכו.

אף אחד לא הכין אותי שאני הולך לקרוא ספר אחר לגמרי. (סוג של ספוילר מכאן? לא יודע. אולי)
ספר על נושא כאוב של נשים מוכות ובעלים מכים, ספר בגוף ראשון של אישה שעברה את התופת הזאת ומשתפת אותנו בסיפור האישי שלה בצורה כל כך מוחשית, שהקורא מרגיש את הדברים על בשרו: את ההכאות, את ההשפלות, את הצלקות הפיזיות והנפשיות. הפרק האחרון היה חזק במיוחד והוא גרם לי לצמרמורת. אבל זה עוד כלום. אחריו יש מעין פרק קצר בשם "כמה דברים מאת המחברת" שמספרת על הנגיעה האישית שלה לנושא. בום טראח. עוד מהלומה לפרצוף. אם בפרק האחרון של הספר הרגשתי שהורידו לי אבן על הראש, פה הרגשתי שהנחיתו עלי סלע.

זה ספר מעולה. אמיץ- לא רק בגלל שהוא צוחק בפנים לכל כללי הז'אנר ומביא לנו דבר אחר לגמרי ממה שחשבנו לקבל, לא רק בגלל שהוא מצליח לרגש את הקורא מאוד, אלא גם בגלל שלדעתי הוא יכול לגרום לשינוי במקרה של קוראת שסובלת בעצמה חלילה מבן זוג מכה. מאוד יכול להיות שאחרי הקריאה היא תתנהג בצורה אחרת לגמרי, הרבה יותר אמיצה מהדרך שהיא היתה נוהגת אם לא היתה קוראת.
וזה הכי חשוב.

אני רוצה להקדיש את הסקירה לHill היקרה שבזכותה העליתי את הדברים.

» ביקורות נוספות של שופי ינשופי
» ביקורות נוספות על איתנו זה נגמר