“מזמן לא קראתי ספר שנגע וריגש אותי כל כך. אנצו (המספר) נולד ללא אגודלים וזה מקומם. לדבריו, אפילו לקוף שהוא החיה כמעט הכי סתומה על כדור הארץ יש אגודלים. גם נבצר ממנו לתקשר מילולית עם בני אדם אך מבין אותם. והוא חברו הטוב ביותר של דֶני (דניס) המתגורר בסיאטל. דֶני הינו נהג מרוצים מחונן בעל יכולות פנומנליות, נשוי לאיב ואב לזואי אותה מכיר אנצו מיום היוולדה. דני מכנה אותו בחיבה 'צוֹ' ויש ביניהם הבנה מ”

“ספר מדהים!!! את הסיפור מספר אנצ'ו הכלב - דמות חכמה, חמודה ומעוררת הזדהות. הוא מספר הכל מנקודת מבט שהיא תמימה וחדת אבחנה בו זמנית . סיימתי את הספר הזה נקרעת בין עצב לשמחה, ומעל הכל - בתחושה של "גמני רוצה כלב!!!". אין ספק שגארת' סטיין הוא סופר מעולה (וגם נהג טוב/חובב מירוצים מושבע - הספר מלא בדימויים גאוניים מעולם הנהיגה והמירוצים...).”

“"לפעמים אני חושב שאתה ממש מבין אותי," הוא אמר. "כאילו יש בתוכך בן אדם. כאילו אתה יודע הכל." נכון, אמרתי לעצמי. אני יודע הכל. (עמ' 60) אנצ'ו הוא כלב לברדור. כלומר, חצי ממנו. אין לו מושג מה החצי השני האחראי על הגנים שלו. בעל החווה בספאנגל -שם נולד, אומר שאביו היה תערובת של פודל וכלב רועים אבל אנצ'ו אומר שזה זיוני שכל. כי ידוע שהפודלים לא מי יודע חכמים. אנצ'ו משוכנע שאבא שלו היה טרייר. הם ידועים”

“סיפור מקסים שמובא לנו מפיו של כלב, ולא סתם אלא אחד אנושי מאוד, ועוד פילוסוף לא קטן. "מאז ומתמיד הרגשתי מאוד אנושי. תמיד ידעתי שיש בי משהו שמייחד אותי מכלבים אחרים. מובן שדחסו אותי לתוך גוף של כלב, אבל זאת רק הקליפה. מה שחשוב הוא מה שבפנים. הנשמה. והנשמה שלי אנושית מאוד" (עמוד 10). העלילה כאן לא משחקת תפקיד מרכזי, אבל נמצא הרבה משפטים מצחיקים וחכמים בנושאים כמו זוגיות, שאפתנות, אהבה, נאמנות וא”

“מזמן לא קראתי ספר שנגע וריגש אותי כל כך. אנצו (המספר) נולד ללא אגודלים וזה מקומם. לדבריו, אפילו לקוף שהוא החיה כמעט הכי סתומה על כדור הארץ יש אגודלים. גם נבצר ממנו לתקשר מילולית עם בני אדם אך מבין אותם. והוא חברו הטוב ביותר של דֶני (דניס) המתגורר בסיאטל. דֶני הינו נהג מרוצים מחונן בעל יכולות פנומנליות, נשוי לאיב ואב לזואי אותה מכיר אנצו מיום היוולדה. דני מכנה אותו בחיבה 'צוֹ' ויש ביניהם הבנה מ”

“ספר מדהים!!! את הסיפור מספר אנצ'ו הכלב - דמות חכמה, חמודה ומעוררת הזדהות. הוא מספר הכל מנקודת מבט שהיא תמימה וחדת אבחנה בו זמנית . סיימתי את הספר הזה נקרעת בין עצב לשמחה, ומעל הכל - בתחושה של "גמני רוצה כלב!!!". אין ספק שגארת' סטיין הוא סופר מעולה (וגם נהג טוב/חובב מירוצים מושבע - הספר מלא בדימויים גאוניים מעולם הנהיגה והמירוצים...).”

“"לפעמים אני חושב שאתה ממש מבין אותי," הוא אמר. "כאילו יש בתוכך בן אדם. כאילו אתה יודע הכל." נכון, אמרתי לעצמי. אני יודע הכל. (עמ' 60) אנצ'ו הוא כלב לברדור. כלומר, חצי ממנו. אין לו מושג מה החצי השני האחראי על הגנים שלו. בעל החווה בספאנגל -שם נולד, אומר שאביו היה תערובת של פודל וכלב רועים אבל אנצ'ו אומר שזה זיוני שכל. כי ידוע שהפודלים לא מי יודע חכמים. אנצ'ו משוכנע שאבא שלו היה טרייר. הם ידועים”

“סיפור מקסים שמובא לנו מפיו של כלב, ולא סתם אלא אחד אנושי מאוד, ועוד פילוסוף לא קטן. "מאז ומתמיד הרגשתי מאוד אנושי. תמיד ידעתי שיש בי משהו שמייחד אותי מכלבים אחרים. מובן שדחסו אותי לתוך גוף של כלב, אבל זאת רק הקליפה. מה שחשוב הוא מה שבפנים. הנשמה. והנשמה שלי אנושית מאוד" (עמוד 10). העלילה כאן לא משחקת תפקיד מרכזי, אבל נמצא הרבה משפטים מצחיקים וחכמים בנושאים כמו זוגיות, שאפתנות, אהבה, נאמנות וא”