ביקורת ספרותית על מפתח הארד - מגיסטריום #3 מאת הולי בלק
ספר טוב

---

אני מופתע שאין ביקורת על הספר הזה באתר. הולי בלק וקסנדרה קלייר הן סופרות מאוד מצליחות ומפורסמות בארץ ובעולם בז'אנר הפנטזיה לנוער, והן משתפות פעולה בסדרת ספרים שמזכירה את הארי פוטר – אז איך אפשר לא לאהוב?

מאוד נהניתי לקרוא את "מפתח הארד", הספר השלישי בסדרת "מגיסטריום" המספר על שנת הלימודים השלישית של קאל, ארון וטמרה בבית הספר לקסמים מתחת לאדמה.
כבר בהתחלה יש רצח, כך שברור שיש אויב במגיסטריום שירדוף את קאל השנה. לא יודעים מי זה, אבל יש כל מיני רמזים לאורך השנה כך שקאל, ארון וטמרה מנסים למצוא את זהותו כדי לדעת ממי להישמר. האם הם יצליחו או ייכשלו וימותו? (טוב, סביר להניח שלא ימותו כי יש גם ספרים 4-5, אבל עדיין אף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב).

כדאי לקרוא. זו לא ביקורת ארוכה כי נמנעתי מלכתוב כאן ספוילרים, אז אין הרבה מה לכתוב על הספר בלי להיכנס לרבדים בעלילה. ולא נכנסתי אליהם כי אני מניח שיעדיפו לקרוא אותו בלי ספוילרים.

הספר מזכיר את הארי פוטר. כל פרק מזכיר לי ספר אחר בסדרה, וברור שהולי בלק וקסנדרה קלייר שאבו השראה משם ומ"חיות הפלא והיכן למצוא אותן". אבל עדיין, ספר טוב. אהבתי את ההרפתקאות, המתח והמסתורין.

הדמויות מתפתחות ומתבגרות. נאמר שקאל גבה משנה שעברה וזה תיאור שטוב לדמיין אותו, כי זה מעיד על שנה מתקדמת יותר בחיים שלהם גם מבחינה חיצונית.
ג'ספר, חבר של קאל ללימודים, הוא דמות מעניינת, כי הוא לא טוב אבל גם לא רע. אהבתי אותו, ההתנהגות שלו חמודה ומצחיקה. דווקא לא ממש התחברתי לטמרה, בניגוד להרמיוני, והן על אותה משבצת מבחינת סגנון הדמות.

אני אוהב שהעלילה מתפתחת, הסדרה נבנית יותר ומורכבת יותר, כך שרוצים להמשיך לספרים הבאים ויש סקרנות איך הכל ייגמר.
הסוף הפתיע אותי. שווה להמשיך לקרוא כדי להגיע לסוף, כי כבר תרצו להמשיך ישר לרביעי.
והשמידו (זאב המחמד של קאל) חמוד.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על מפתח הארד - מגיסטריום #3