“מזהירה שיש טיפה ספויילרים, אכניס אותם לתוך סוגריים לאלה שלא רוצים לקרוא אותם. בסדרת הספרים ששברו לי את המחסום קריאה, זה לא ספר שהיתי שמה במקום הראשון. הוא הרגיש לי מקוטע מעט ולקח לי מה שהרגיש כמו נצח לסיים אותו. אבל בדיוק עכשיו סיימתי, ואני יכולה לשבת לכתוב את הביקורת שרציתי לכתוב כבר מעל לחודשיים. אוקי. העלילה היתה טובה, אין לי כל כך ביקורת נגדה ונהנתי לקרוא על העולם ועל התרבויות השונות שס”

“# בימים אלה אני פותחת וסוגרת ספרים בקצב מהיר. זה לא כי קצב הקריאה שלי הואץ פתאום, אלא כי את רוב הספרים לא מתחשק לי להמשיך. לאחרונה ביטלתי ככה יותר מעשרה ספרים, מה שמעמיד בסכנה את המלאי שנאגר בזהירות ויועד בדיוק לזמנים מעין אלה. הספר הזה והמשכיו הופיעו לי במכשיר בדיוק בזמן הנכון קראתי מהר ובהנאה, ושמחתי שאינו עוקב בדיוק אחרי חוקי הז'אנר. יש פה גיבור בן כמעט 16 קלן שמו (בעניין שמות, דה קסטל מקפי”

“אז למה אהבתי את קלע הכשף? קודם כל, הוא שבר לי מחסום קריאה של שבועיים, שזה המון מבחינתי! שנית, הכריכה יפהפיה, מושכת ובלתי שבלונית בעליל, והדפים האדומים, כמה פשוט ככה יפה. אבל ובעיקר, זה ספר פנטזיה, נוער מרתק ובלתי צפוי בעליל. לגיבור אין כוחות על, הוא די עלוב ופתטי בסך הכול. שקרן, רמאי ולוזר שמאוהב בבחורה יפה אבל לא יוצלחית בערך כמוהו עד שיום אחד הוא פוגש אישה נאה, קשוחה, מעשנת ובום! הם לא מתאהבי”

“היום ראש השנה! חג שמח ושנה טובה לכולם! לכבוד זה אני מעלה ביקורת על ספר מומלץ: כמו "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" – עוד סדרת פנטזיה שאני מתחיל לקרוא ולא מתאהב מהרגע הראשון, אומר "זה לא משהו", אבל אחרי קריאה של אלף עמודים אני מבין שזה מיוחד וטוב ואני נהייה אובססיבי. אז כבר אעגל ל-5 כוכבים כי אני מזהה שעם הזמן הסדרה נהיית טובה יותר לדעתי. "קסמי קמע" (שהתאים לספר להיקרא גם "רקדן המטבעות", ו”

“מזהירה שיש טיפה ספויילרים, אכניס אותם לתוך סוגריים לאלה שלא רוצים לקרוא אותם. בסדרת הספרים ששברו לי את המחסום קריאה, זה לא ספר שהיתי שמה במקום הראשון. הוא הרגיש לי מקוטע מעט ולקח לי מה שהרגיש כמו נצח לסיים אותו. אבל בדיוק עכשיו סיימתי, ואני יכולה לשבת לכתוב את הביקורת שרציתי לכתוב כבר מעל לחודשיים. אוקי. העלילה היתה טובה, אין לי כל כך ביקורת נגדה ונהנתי לקרוא על העולם ועל התרבויות השונות שס”

“# בימים אלה אני פותחת וסוגרת ספרים בקצב מהיר. זה לא כי קצב הקריאה שלי הואץ פתאום, אלא כי את רוב הספרים לא מתחשק לי להמשיך. לאחרונה ביטלתי ככה יותר מעשרה ספרים, מה שמעמיד בסכנה את המלאי שנאגר בזהירות ויועד בדיוק לזמנים מעין אלה. הספר הזה והמשכיו הופיעו לי במכשיר בדיוק בזמן הנכון קראתי מהר ובהנאה, ושמחתי שאינו עוקב בדיוק אחרי חוקי הז'אנר. יש פה גיבור בן כמעט 16 קלן שמו (בעניין שמות, דה קסטל מקפי”

“אז למה אהבתי את קלע הכשף? קודם כל, הוא שבר לי מחסום קריאה של שבועיים, שזה המון מבחינתי! שנית, הכריכה יפהפיה, מושכת ובלתי שבלונית בעליל, והדפים האדומים, כמה פשוט ככה יפה. אבל ובעיקר, זה ספר פנטזיה, נוער מרתק ובלתי צפוי בעליל. לגיבור אין כוחות על, הוא די עלוב ופתטי בסך הכול. שקרן, רמאי ולוזר שמאוהב בבחורה יפה אבל לא יוצלחית בערך כמוהו עד שיום אחד הוא פוגש אישה נאה, קשוחה, מעשנת ובום! הם לא מתאהבי”

“היום ראש השנה! חג שמח ושנה טובה לכולם! לכבוד זה אני מעלה ביקורת על ספר מומלץ: כמו "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" – עוד סדרת פנטזיה שאני מתחיל לקרוא ולא מתאהב מהרגע הראשון, אומר "זה לא משהו", אבל אחרי קריאה של אלף עמודים אני מבין שזה מיוחד וטוב ואני נהייה אובססיבי. אז כבר אעגל ל-5 כוכבים כי אני מזהה שעם הזמן הסדרה נהיית טובה יותר לדעתי. "קסמי קמע" (שהתאים לספר להיקרא גם "רקדן המטבעות", ו”