ביקורת ספרותית על רובים, חיידקים ופלדה - גורלותיהן של חברות אדם מאת ג'ארד דיימונד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 27 בינואר, 2020
ע"י פילנפיל


גזענות.
פעם זו הייתה דרך לתאר תיאוריה חברתית מאוד מסוימת. בימינו, היא כבר משמשת ככלי ניגוח פוליטי לכל מאן דיכפין – חרדים, שמאל, ערבים...
אבל מה זאת גזענות? במקור, מדובר היה בתיאוריה נפוצה ומקובלת מאוד, שגרסה כך:
כידוע, יש בעולם קבוצות רבות ומגוונות, וכל קבוצה נמצאת ברמת התפתחות טכנולוגית וארגונית משלה: מהחברות האירואסיתיות המתקדמות, המנעזרות בכוח החשמל והקיטור, עד לטסמני המשתמש בכלי אבן וצד דגים עם הידיים.
עד כאן העובדות, מפה ואילך הפרשנות:
מכיוון שהקבוצות שונות כל כך זו מזו, סימן שיש הבדל מהותי בניהן. כתוצאה, האחד מצליח להגיע לחלל והשני לשרוד בקושי. להבדל הזה קוראים 'גזע', לא ניתן לשנות אותו בשום דרך, והוא מורה על כך שהעמים המתקדמים טכנולוגית הם 'נעלים' יותר מהעמים ה'מפגרים', ומחובתם המוסרית להדריך אותם בדרך הישר(מרחוק, כמובן).
כנגד הפרשנות המוטעית הנ"ל יוצא ספרו של ג'ארד דיימונד.
כמו יהודי אמריקאי טוב, ג'ארד אוהב לטייל בעולם. בעיקר באיזורים נידחים בפפואה גינאה החדשה, כאשר פה ושם עוד נותרו להן קבוצות קניבלים חביבות.
אליבא דג'ראד, חבריו הפפואים התגלו כלא פחות מתוחכמים ואינטליגנטיים מידידיו באוניברסיטה(לא מפתיע במיוחד, אם אתם שואלים אותי), ועדיין – איך הם סיימו במקום כל כך שונה?
כאן מתחיל מסע חוצה יבשות, שבעזרתו הסופר מסביר איך שינויים סביבתיים כגון אקלים, בעלי חיים נפוצים, מחצבים, קרקעות פוריות וכו', הובילו בסופו של דבר להבדלים כל כך דרסטיים בתרבות בין קבוצות ועמים שונים.
בניגוד לספרו של הררי, המלא תיאוריות מבריקות אך מבוסס כמעט על כלום, היקף הידע בספר זה הוא עצום ומרשים. גם בלי כל הקטע הרעיוני, הייתי שמח לקרוא אותו בתור "מסע מסביב לעולם".
**אזהרת ספוילר?**
האם שמעתם לדוגמא על הכיבוש האוסטרונזי, שהתרחש שנים רבות לפני כיבוש אמריקה והיה לא פחות מקיף, מרשים ואכזרי? או על כך שבאפריקה יש עוד שתי קבוצות עמים ייחודיות שלא דומות לשאר האפריקאים ולא לאף עם אחר?
**עד כאן**
מבחינתי, הספר מלמד הרבה מאוד ענווה. כל כך הרבה תלוי באיפה, למי ואפילו מתי נולדת, שעל מה כבר נותר להתגאות? מצד שני, מכיוון שהגורמים לכך הם חיצוניים, יש תמיד תקווה לשינוי, לפחות עבור היחיד.
באופן אישי, אני שמח להיות בדיוק כפי שאני. רק אל תקראו לזה גזענות, טוב?
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
strnbrg59 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
פילנפיל, גם אני מעריץ של תומס סואל. הממצא שלו שצטטת מתייחס לביצועי דור הבנים, יחסית למעמד של דור האבות? מעניין, אבל לא פשוט לפרש ממצא כזה. אם דור האבות גדל לפני "מהפכת זכויות האדם" (בערך, 1965) אזי את ביצועי דור הבנים ניתן לייחס, במידה מסויימת, לשינוי באפשרויות שהחברה הרחבה העמידה בפניהם.
ממצא פחות מעודד הוא זה של אחד ג'ון אוגבו, שהסתכל על ביצועים במבחנים פסיכומטרים. והוא מצא שילדים שחורים בני הורים אמידים משיגים תוצאות פסיכומטריות שבקושי משתוות לאלה של ילדים לבנים בני הורים עניים. (והפערים בהינתן מעמד כלכלי שווה, הם עצומים -- אם כי פחות עצומים מהפער בין שחורים לבין סינים.)
https://www.amazon.com/Black-American-Students-Affluent-Suburb/dp/080584516X

פילנפיל (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
תודה yaelhar, תודה עמית.
תודה אתל - מסכים בהחלט.
תודה גם לך strnbrg59 - ייתכן שניתן ליישב בין הנתונים של דיימונד לגזענות, אבל בהחלט לא עם דעתו של דיימונד עצמו.
פה הייתי מפנה אותך לחוקר נוסף אהוב עלי, תומס סואל, שהשווה בין ביצועים כלכליים של לבנים ושחורים בעלי רקע חברתי דומה(שכונות עוני או שכונות מבוססות), ולא מצא בניהם הבדלים.
תודה בת-יה - בהחלט ניתן ללמוד הרבה מנהגים טובים מחברות מסורתיות.
תודה פרפר צהוב - אבל ספציפית כשמגיעים לכלכלה מודרנית, לבחירה בזהב דווקא יש היגיון כלכלי. מדובר במשאב יחסית נדיר, לא מתקלקל, וקל להטביע בו חותמות זיהוי. ככה מדינה יכולה לאחסן אותו בכמות ידועה והוא יהווה מדד ייחוס לכל שאר הסחורו. גם זה מתומס סואל אגב.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
בת-יה, נשמע מעניין. מי החליט שיהלומים וזהב שווים יותר מאבנים וזכוכיות ?! :-)
בת-יה (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יש מסמך מרתק של יליד פפואה שהגיע לאירופה. חיי בה מספר שנים, וחזר לארצו.
אז הוא כתב ספר דק על האירופאים. ומה בספר: 'אני לא מבין איך זה אנשים גרים בכל כך צפיפות וגם אז
הם לא מברכים אחד את השני, כאילו היו אוייבים' למשל, וגם 'אני לא מבין את הרדיפה הזאת אחרי זהב, הרי אי אפשר
לאכול זהב, אם היו משקיעים את הזמן בגידול אוכל הם לא היו צריכים להשקיע בזהב, והיה להם טוב בהרבה'. ויש עוד.
כתבתי מהזיכרון, הספר יצא לאור בשנות ה- 60, אחפש מאוחר יותר את שם הספר וההוצאה.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סקירה מעניינת! הספר בהחלט בתכנון.
עמית לנדאו (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספר מרתק ומעורר מחשבה.
strnbrg59 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אין בהכרח סתירה בין תורתו של דיימונד לבין מה שניקרא גזענות. זאת אומרת, בו נקבל את מה שאומר דיימונד על העדר, באפריקה, של בעלי חיים המתאימים לביות והעדר בצמחים ממשפחת החיטה, ושכמו שהוא טוען, בגלל הגורמים האלה אפריקה פגרה מאחורי המזרח התיכון (שכן מאחורי הודו וסין) באלפי שנים — תרבות עירונית, עידן הברונזה, כתב, וכו'. אז הם היו בפיגור לפני 9000, 5000, 2000 שנה. אבל הבעיה היא שהמין האנושי המשיך (גם ממשיך) להיפתח במקביל עם החברה שבה הוא חי; תכונות אנושיות שמקנות יתרון בחברה ההיא, אלה תכונות שיועברו לדורות הבאים. בחברה שאין בה קרוא וכתוב, יש פחות יתרון למי שמצטיין בקריאה וכתיבה (אנחנו מכנים אנשים כאלה "אינטליגנטים"): לאנשים כאלה לא תהיה נטייה (יוצאת מן הכלל) להתרבות. כנ"ל אם אין ערים, אין לחץ לפתח תכונות תרברתיות כמו היכולת לשתף פעולה במערכות גדולות ולבטוח באנשים שאינם דווקא קרובי משפחה. אם גדל אוכל בשפע על העצים, אז הנשים מסוגלות בעצמן להאכיל את ילדיהן, מה שמשחרר את הגברים לחיות חיים מוקדשים לרווחה , אלימות, והזדווגות אופורטוניסטית. חברה כזאת מגיעה, אם כן, למאה העשרים, כשהתרבות היא איכשהו לא מותאמת למאה העשרים.

אז, אפילו נבראנו (לפני 100,000 שנים) שווים לחלוטין, לא הגענו כולנו (יחד עם התרבויות שלנו) לאותה נקודה היום.

כמובן, אין זאת לומר שאין תקווה לעמי אפריקה (או למקומיים באוסטראליה, או באמריקה), בעתיד. ולחילופין, יש דוגמה לעם שלמרות מיקומו באיזור שהתפתח ראשון, הוא מאד מתקשה להצליח בעולם המודרני — הלא הוא בני דודינו הערבים.
אתל (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סקירה נהדרת ומשכנעת.
המילה גזענות באמת איבדה את זה קצת...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
כתבת מרתק.
מזמן אני רוצה לקרוא אותו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ