ביקורת ספרותית על רובים, חיידקים ופלדה - גורלותיהן של חברות אדם מאת ג'ארד דיימונד
ספר טוב

---

את הספר הזה ראיתי בכמה וכמה הזדמנויות על המדפים בחנויות הספרים, ורשמתי לעצמי ש"צריך פעם לקרוא אותו כשיזדמן". אבל לא הזדמן, וגם לא ממש חיפשתי הזדמנות. מה ששכנע אותי כן לחפש את הספר וממש לקרוא אותו, היה איזכור שלו בידי אחי במהלך שיחה מקרית, ובה אחי ציין שמדובר ב"ספר יוצא מן הכלל". היות ואחי זה הוא אדם ביקורתי למדי שמרבה למצוא חסרונות בכל דבר, כך שאם הוא משבח ספר, השבח כנראה אינו מוגזם. וכך מצאתי את הספר (בספריה של אח אחר שלי), וקראתי אותו.

קודם כל חייבים להתייחס לשם האניגמטי משהו. "רובים, חיידקים ופלדה" זה שם קוד לתשובה, או תשובות נפוצות לשאלה הבאה: איך קרה שהגזע הלבן, זה שמוצאו מאירופה וממזרח אסיה, התפשט והשתלט על רוב יבשות העולם, כאלה שהיו מלאות באנשים אחרים, מגזעים אחרים. בעיקר עולה השאלה בהקשר של שתי יבשות אמריקה שנכבשו, ולא בקושי רב, במהלך המאה השש עשרה. "רובים" הוא שם כולל לתחמושת המאפשרת לחימה יעילה, והיא כוללת גם סוסים, תותחים ועוד כלי משחית שהיו ברשות האירופים, ולא היו בשאר העולם בשלב הזה. "חיידקים" הוא תשובה נוספת - הפולשים האירופים באו והפיצו איתם חיידקים גורמי מגפות קטלניות שהרגו ילידים בהמוניהם, ו"פלדה" הוא שם כולל לעליונות טכנולוגית, זו המתבטאת למשל ביכולת לחשל פלדה המצריכה טמפרטורות גבוהות מאוד וכלי עזר משוכללים ביותר.

התשובה הזאת, ולמעשה התשובות האלה, הן שאלות המוצא של דיימונד בספרו. הוא יוצא מנקודת הנחה שיוויונית - כל הגזעים נולדו שווים, בעלי יכולת פוטנציאלית שווה, פיזית וקוגניטיבית, וכולם התפתחו פחות או יותר באותה תקופה בכל העולם (אם כי יתכן שבאפריקה ההתחלה היתה מוקדמת יותר). ואם כך - איך זה ייתכן שבחלוף כמה אלפי שנים היה גזע אחד מצויד ברובים ובפלדה, בעוד השאר לא? שאלת החיידקים היא שאלה נוספת, שכן אם הפולשים הלבנים הדביקו את ילידי אמריקה במחלות קשות, איך זה שלא היו חיידקים קטלניים בכיוון ההפוך - כאלה שהתפתחו באמריקה וקטלו את הפולשים הלבנים שהיו חסרי כל חיסון אליהם? אל השאלות האלה נוספות שאלות נוספות, למשל בנוגע לשיטת הממשל ולהתפתחות הכתב שגם הן היו בין הגורמים התומכים בהתפשטות האירופית.

התשובה של ג'ארד דיימונד היא מתן מסגרת קונספטואלית, כזו המסבירה את כל ההבדלים הגדולים האלה בין תרבויות ותולה אותם בהבדלים גיאוגרפיים בין היבשות השונות. הבדלים גיאגרפיים הם אלה שגרמו לחברות מסוימות להתיישב ולהתחיל בחקלאות ובביות חיות, באיזורים שבהם הדבר התאפשר, ולחברות אחרות להמשיך באורח חיים של ציידים-לקטים ולאמץ את החקלאות באיחור, או לא לאמץ בכלל. אורח חיים חקלאי משפיע בתורו על גודל האוכלוסיה, על ההתפתחות הטכנולוגית שלה (נוודים אינם יכולים לשאת עימם הרבה כלים), על דרך ארגון האוכלוסיה והתפתחות הממשל (אוכלוסיות גדולות שבהן אנשים לא מכירים זה את זה חייבות ממשלה מורכבת), על היכולת של אנשים מסויימים להתמחות בתחומים שאינם קשורים ישירות להזנה: למשל אומנים, או פקידים, או חיילים. וכך הדבר נמשך הלאה. הסבר גיאוגרפי הוא זה שמסביר מדוע החקלאות התפתחה במקומות מסוימים על הגלובוס, והיא גם מסבירה את קלות ההתפשטות של החקלאות באיזורי אירופה הנמצאים באותם קווי רוחב, לעומת הקושי בהתפשטות ביבשות אחרות.

הספר מסביר את הדברים בצורה הגיונית ויפה, כמעט בלי שיפוטיות, ובאמת התחושה היא מקצועית מאוד. אני הרגשתי עומס רב של פרטים, ולקראת סיום הספר גם הורגשה העובדה שהוא נכתב מתוך מאמרים קודמים שהותכו יחד, ולכן יש בו חזרות רבות על עקרונות דומים. חשוב לומר שלמרות שהוא ספר פופולרי, הוא גם כבד. באופן אישי היו ספרים פופולריים שקראתי בעבר, שתרומתם עזרה לי להבין את ריבוי העקרונות שדיימונד מניח כבסיסיים. בין השאר מידע על גנטיקה והתפתחות אבולוציונית שלמדתי מדוקינס בספרו "הגן האנוכיי", מידע על הדרך שבה שפות מתפתחות ומשקפות שינויי אוכלוסין בספר "גלגולי לשון", ומידע על התפתחות טכנולוגית והדרך שבה נוצרים מכשירים בספר "חפצים שימושיים של הנרי פטרוסקי". מידע אחר, כגון ההיסטוריה של כיבושי אמריקה, והגיאוגרפיה של המחצית הדרומית של כדור הארץ, לא היה ברשות, ובאמת הרגשתי סחרור קל בעת קריאת הפרקים הרלוונטיים.

לסיכום הסקירה הארוכה הזאת - הספר מומלץ, כי הוא נותן מסגרת קונספטואלית טובה, ומסביר מדוע תפיסות רומנטיות לפיהן "טבעי" יותר לאדם לחיות בחברה של ציידים-לקטים, אינן רלוונטיות לדיון היום, והוא מאפשר תפיסה אנטי-גזענית של המצב כרגע על פני כדור הארץ. מחכים ומומלץ.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על רובים, חיידקים ופלדה - גורלותיהן של חברות אדם