ביקורת ספרותית על רובים, חיידקים ופלדה - גורלותיהן של חברות אדם מאת ג'ארד דיימונד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 ביוני, 2022
ע"י טרי


מחבר הספר, ג'ארד דיימונד, הוא ביולוג, פיזיולוג וביו-גאוגרף של תורת האבולוציה. הוא זכה בפרס פוליצר בגין ספרו "רובים, חיידקים ופלדה" (1998), במדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1999) ובפרס וולף (2013). הספר אינו רומן אלא ספר עיון פרי מחקר רב-שנים. לא חיבים לקרא את כל הספר כדי להשתכנע שדיימונד הצליח להראות שההבדלים בין אוכלוסיות העולם אינם פועל יוצא של ביולוגיה, גזע, מוצא אתני. ההבדלים המשמעותיים נובעים מתנאי הסביבה. האירוע הממחיש זאת היטב, הוא אימפריית האינקה - האינדיאנים שהקימו אימפריה שבירתה קוסקו וקודקודה הפך בימינו למוקד משיכה תיירותי - המאצ'ו פיצ'ו (פרו, דרום אמריקה). וכך מספר דיימונד - בסוף המאה ה-15, כאשר קולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שהגיע להודו (לכן הילידים קיבלו את הכינוי אינדיאנים), החל מסע הדעיכה של אימפריית האינקה. האינקה היו ידועים כעם חזק, פיקח וחכם. עד היום שרידי המבנים שהקים מהווים הוכחה לחוכמתם. אבל משום מה, בעוד שבאירופה ואסיה במאה ה-15 כבר מזמן יצרו כלים מפלדה, רובים וכן הלאה, והשתמשו בסוסים במלחמה ובימי שלום, האינקה היו עדיין שרויים בעידן האבן. הם הפליאו לבנות באמצעות האבן, ליצור כלים באמצעות האבן. הם היו השליטים הכל-יכולים. וביום בהיר אחד, אחרי גילוי אמריקה, בתחילת המאה ה-16 הגיעו לדרום אמריקה מיסיונרים חמושים מספרד, במצוות המלך קרל ה-1, ועליהם הוטלה משימה להשליט את הנצרות ביבשת. כשהגיעו אל אימפריית האינקה (כיום פרו), הם הצליחו בקלות לקחת את השליט שלהם בשבי, לסחוט ממנו אוצרות בתואנה שישחררו אותו אחר כך, ולבסוף הרגו אותו לעיני צבאו העצום ורב. לספרדים היו אלפים מועטים של חיילים לעומת הצבא של האינקה שהיה עצום ורב. מה היה הדבר שהכריע את המאבק בין הספרדים לאינקה? לאינקה לא היו רובים, הם לא השתמשו בסוסים משום שלא בייתו אותם, ודבר נוסף - החיידקים שהספרדים נשאו על גופם והיו חסינים בפניהם, גרמו למגיפות בקרב האינקה. דיימונד שואל, הכיצד? הכיצד חלק מסויים של האנושות התפתח והשאיר מאחור את עידן האבן, ואילו בחלק זה של העולם עדיין חיו בתקופת האבן, בלי רובים ובלי חיות בית, וסוסים. רק כדי לסבר את האוזן, באירופה שימשו חיל הפרשים במלחמות רבות עד מלחמת העולם הראשונה. האינקה הכירו את חיל הפרשים רק הודות לפלישת הספרדים לשטחם. כל אלו הן עובדות, אבל מה הביא להבדלים כה משמעותיים בהתפתחות העמים? הספר מוקדש לבירור השאלה, ולביסוס התזה שלא הבילוגיה אלא התנאים הסביבתיים הם הדבר שחורץ את גורל העמים. וכך, מבין מבקרי הספר חלקם אינם מקבלים את התזה, וטוענים שדיימונד פשוט שולט במלאכת השכנוע. איך שלא יהיה, הפרסים שבהם זכה דיימונד בגין התזה שלו הוענקו לו בשל החידוש הגדול שלו המוצג בצורה יוצאת מהכלל בספר "רובים חיידקים ופלדה". הענקתי לו 5 כוכבים.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
עדיין לא קראתי, אז תודה על הסקירה.
סטרנברג, תודה על עוד הערה מחכימה.
עמית לנדאו (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
ספר מרתק וחשוב.
strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
נכון שכולנו התחלנו מאותה נקודת מוצא לפני 50,000 שנים. אבל מאז, ההתפתחות של המין האנושי לא הסתיימה. להפך: אותם תנאים סביבתיים שדיימונד מדבר עליהם תִעְלו את התפתחותינו בכיוונים שונים. באקלים כמו זה של פינלנד, מצליחים להתרבות אלה שיש להם נטייה לשתף פעולה עם הזולת, לחשוב קדימה (היינו לעבוד קשה בקיץ שיהיה מה לאכול בחורף), וכו'. כמו כן, איפה שהתנאים מאפשרים התפתחות ערים, נפתחות כל מני הזדמנויות פרנסה (ובזאת, הזדמנות להתרבות) לאנשים בעלי כשרון לקריאה וכתיבה, למנהל ושוב לשיתוף פעולה. בחלוף הדורות, התרבו אנשים שנטיותיהם הטבעיות מקנות יתרון בסביבה הנתונה, ונהיו לרוב מוחלט בחברות שצמחו שם — אבל לא בהכרח במקומות אחרים. התוצאות של כמה אלפי דורות של התפתחות נפרדת בולטות לעין, לכל מי שהתנסה במדינה, למשל ארה"ב או אוסטרליה, שנאספו בה וחיים זה לצד זה תוצאות ההתפתחות הנפרדת ההיא.

מה אשר לפרסים, דוגמת פוליצר, שהוענקו לדיימונד: פרסים כאלה מחלקים למי שהכי יפה מאושש את הדעות הקדומות של מחלקי הפרס. ובמצב הנוכחי, בעולם המערבי רוצים מאד מאד להאמין שהחיים הטובים שהתרגלו להם ימשיכו גם בעתיד שבו תתמלאנה אירופה ואמריקה במהגרים מהארצות הכי לא מוצלחות שבעולם.
רץ (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
לא רק תנאי הסביבה אלא גם האופן בו כל חברה מתארגנת, ואחרון זה היכולת לחוות שינוי או משבר, נקודות חולשה של תרביות האינקה, מסיבה זאת נפלה האימפריה הספרדית בהמשך, לחברה ותרבות, שהיכולת הארגון שלה היו טובים יותר - האנגלים.
מורי (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מעניין. מזמן רציתי לקרוא.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ