הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בינואר, 2020
ע"י הספרנית
ע"י הספרנית
ספר אינטנסיבי שהחשיבות שלו היא גם בפוליטיקה של הכתיבה, בכך שהוא מאתגר את השאלה: למי מותר לכתוב על מי ובאיזה קול? בארה״ב למשל זה נחשב לא תקין פוליטית לכתוב את סיפורם של אנשים מקבוצות מוחלשות באמצעות דמויות בדיונות ובכך לדבר כביכול בשמם. הפעולה נקראית cultural appropriation. בישראל הא-סימטריה הזו בין הכותב לנכתב נמצאת, נדמה לי, יותר במישור הסוציו אקונומי מאשר העדתי, שם כבר אנשים זהירים יותר. במובן זה ניתן לראות בכתיבה הזו מעשה לא תקין פוליטית. אבל ניתן גם לטעון את ההיפך המוחלט, והוא שנדרשת אשה עם כוח ועם משאבים אינטלקטואליים לפחות כשל הסופרת על מנת להציב דמות כשל הגיבורה במרכז הספר ולדרוש שיתייחסו אל סיפורה וישמעו את קולה. וכמובן שקלסיקות כמו עידן התמימות או הנערה מן הדואר לא היו נכתבות לו סופרים קלאסיים היו מצייתים לחוקי התקינות הפוליטית- שלא לדבר על לוליטה :)
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
