ביקורת ספרותית על תמונתו של דוריאן גריי (2006) מאת אוסקר ויילד

---

כשקראתי את דוריאן גריי , הייתי בערך בת 16 וכל כך הושפעתי ממנו , שכל החטאים שהואשם בהם הרי הם מתגמדים לעומת הפשע הנפשע שחולל בנפשי.. למשך תקופה ארוכה הוא קיבל מעמד של ספר קדוש בארון הספרים שלי ובליבי, מעיין ספר קהלת קטן , הנושא בחובו 2 אמיתות גדולות- האחת אמת גדולה מבהילה מאוד בנוגע לקללת הזמן החלה על עולמנו והשנייה , גדולה לא פחות , על תשוקותינו הנסתרות, אך הספר היה גם מלא סתירות וחצאי משמעויות שבכלל לא היו מובנות לי. אוסקר וילד עצמו, על שנינויותיו ונפתולי מוחו, נראה היה לי כמו אל החוכמה ושיננתי בעל פה קטעים מספרו רק בגלל שהם נשמעו לי מרשימים במיוחד (עד היום דבריו מרשימים אבל הם איבדו מקסמן כי אותן משמעויות שחמקו ממני הפכו מובנות ויחד עם זאת לחסרות עידון , מכלילות וטבולות בדבר אחד שאז לא זיהיתי כתחפושת של דעות- נחרצות). תקופה ארוכה, הערצתי את אוסקר ווילד ואת דעותיו הרעילות והתקשיתי לקבל את הסתירות שבסיפור כי *ספויילר* בסוף הסיפור , מזלזל ווילד בהוללות שאותה הטווה לנו לאורך כל הדרך , ומשהוא מוריד את הערך העליון הקיצוני של "אכול ושתה כי מחר תמות " , אנו ניצבים נבוכים והמומים מול הריק של קיומנו, תוהים מה עלינו לעשות עכשיו ,כי בסוף הסיפור המדריך הגאון נטש אותנו. *סוף ספויילר* אז מה עוד יש לנו לעשות מלבד לצפות בזהב ימינו נגזל ונגנב בידי מהלכים שאינם בשליטתנו? לפחות קודם לכן, כילינו את זמננו ההולך ואוזל באנוכיות הרוצה בטובתנו ולא באנוכיות החוששת לשמנו הטוב או לצפיות הסובבים אותנו או לדעת האל, לפחות קודם אספנו רגעי שמחה , הכה נדירים גם ככה, במקום לייגע את מוחנו בעזרה לאנשים שלא היו עושים דבר למעננו. אז במה עלינו לבחור עתה, בטוב החברתי שהוא הרע עבורנו או ברע החברתי שהוא טוב עבורנו? שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית, אני חושבת..בכל אופן, ראו הוזהרתם שלוקח זמן להשתחרר מהתשוקות שמעלה הספר המכושף הזה ובעיקר מתשוקה אפלה יחידה אך כה בסיסית , כה אנושית, שהספר מעלה אותה לרמת מודעות מחרידה,שכולנו רוצים מדריך לחיים ההזויים הללו ושכל אחד רוצה , מתישהו להיות אוסקר ווילד , עם דעות נחרצות ואהבת נעורים לוהטת.

» ביקורות נוספות של gigi
» ביקורות נוספות על תמונתו של דוריאן גריי (2006)