ביקורת ספרותית על היטלר - החידה האיומה ופשרה מאת סבסטיאן הפנר

---

הספר קצר וגם קטן מידות , דפיו מצהיבים וסימני גילו ניכרים אך מבחינתי הוא כמו תיבת עופרת מלאה זהב. לא מצאתי ספר טוב ממנו היעיל כל כך בפירוק הפצצה הפסיכולוגית שהיא היטלר. באמצעות ראשי הפרקים אסכם קטעים קטעים- ספויילרים.

ביקורת-ספויילרים.

חייו - הביוגרפיה של היטלר דלה מאוד וכולם יודעים מדוע. חייו האישיים היו דלים וריקים בסתירה גמורה לרשימה הנאה של פעולותיו - הכושלות והמצליחות - כגאון טקטיקן ופוליטיקאי נמרץ. אפס גמור היה האיש בתחומים המעניקים הדרת כבוד לאדם באשר הוא אדם:

השכלה - להשכלה מסודרת לא זכה מימיו רק למד בבית ספר ריאלי וקיבל ציונים גרועים. שאפתנותו האמנותית גם היא נכשלה כישלון חרוץ.

עבודה- "מעולם לא היה להיטלר משלח יד ומעולם לא שאף אליו: אדרבה ממש התרחק ממנו,כשעדיין הייתה שהות לאחוז בו. סלידתו ממשלח יד היא תכונה בולטת לא פחות מסלידתו מנישואים ומסלידתו מיחסי קרבה. הפוליטיקה הייתה חייו אך מעולם לא הייתה משלח ידו. בראשית דרכו הפוליטית הודיע לחילופין שלפי מקצועו הוא צייר,סופר,סוחר ותעמולן"(עמוד 10) וכך אכן פעל כל חייו- כאמן חופשי נטול כבלים. פעם היה חסר מעש למשך ימים ושבועות כאדם המחפש השראה ופעם התמכר לפעלתנות נמרצת כמי שכפאו שד.

יחסי חברות-לא היו להיטלר חברים,רק חברי מפלגה ועוזרים,עם אלה היה תכליתי וקשוח לב.

אהבה ונישואין- הוא אימלל את 2 הנשים היחידות שהיו קרובות לתלות בו תקוות -אחייניתו ואווה בראון. השערות רבות התעוררו על אחייניתו, גלי גאובל,שמא התאבדה או שמא נרצחה. האם הייתה אהובתו כפי שטוען יואכים פסט (אחד הביוגרפים של היטלר) והיא פשוט השתגעה משגילתה את סטיותיו המיניות, הסדיסטיות ולכן התאבדה? או שמא נרצחה בידיו או בידי עוזרו הימלר כדי שפרשה מלאת קלון זו לא תיפול כפרי בשל לידי אויביו הפוליטיים? לעולם לא נדע אך היטלר התאבל עליה ומצא לה מחליפה-אווה בראון שהייתה חלשת אופי ונוחה לרצות אך הוא לא הסב לה אושר. להפך-"ניסתה להתאבד פעמיים מרוב צער על הזנחה ועלבונות בלתי פוסקים (עמוד 9) ב1945 התממשה שאיפתה בכמוסת רעל שנתן לה בן זוגה ובעלה זה שעות בודדות.

אבהות-כידוע,לא היה להיטלר ילדים. גם אחותו של היטלר מתה ערירית.

חיים נכלוליים אלה היו להיטלר חיים שקל מאוד לעוזבם , למעשה המוות היה סמוך לראשו כידיד כל חייו. נטייתו הרומנטית ליוזמת המלחמה הייתה כאין וכאפס לאופן בו רומם את המוות, מצילו וגואלו מטורח החיים. בנושא זה התבטא אחרי ניסיון ההתנקשות בחייו ב20 ביולי "אילו הושם קץ לחיי היה זה לי אישית ואני רשאי לומר זאת רק גאולה מדאגות מלילות של נדודי שינה וממיחושי עצבים קשים. זה רק שבריר של שניה ואחר כך נגאלת מכל זה וזכית במנוחתך ובשלוות נצח"(עמוד 27)

"חייו האישיים היו ריקניים משהיו כדאיים בעיניו להישמר בעת צרה וחייו הפוליטיים היו כמעט בראשיתם חיים של "הכל או לא כלום". כשהתוצאה הסופית הסתיימה בלא כלום באה ההתאבדות מאליה" (שם)

הפרק ממשיך ומנתח את אישיותו (מגלומן,קר רוח וכ'ו)וכן מציין את חשיבותה של המהפכה שקדמה לו אותה יירש-מהפכת נובמבר 1918, מה שנתן להיטלר את הדחיפה להפוך לפוליטיקאי. על פי הסופר ,הפנר,לא ניתן לנתק את היטלר ממהפכה זו כפי שלא ניתן לנתק את נפוליון מהמהפכה הצרפתית (אותה יירש גם כן) אך כיוון שקצרה היריעה מלהרחיב אניח למתעניינים לבדוק בגוגל ואמשיך לסקור את חייו של היטלר.

כמדינאי וככובש היטלר נבדל משאר המדינאים/כובשים שניתן להשוותו אליהם (נפוליון,ביסמק,סטלין ועוד) בכך שהיה יחיד במינו בעקומת כישלונותיו והצלחותיו. מעולם לא היה אדם שנכשל כישלון חרוץ בכל מישורי חייו מלבד אחד עלה לפסגות נישאות של הצלחות כבירות ואז שב ונחל חורבן ממנו לא נותר לו דבר אף לא בניין אחד מכל 12 שנות שלטונו נותר עומד על תילו.

הפרק הבא:הישגים.
שלוש סיבות גדולות (שגם תלמידי ישראל למדו אותם לבגרות) עזרו להיטלר להיות במקום הנכון בזמן הנכון והכינו את הקרקע לקיצוניות הנאצית -המצב הפוליטי ,הנפשי והכלכלי אך די לכם לקרוא על רפובליקת ויימאר כדי להבין מהלך מהלך כיצד עלה היטלר לשלטון. אני רק אוסיף לכם מעט מציטוטיו הנפלאים של הפנר , המוריד את היטלר מהיררכית השדים ומעמידו באור אנושי,כמעט נלעג זאת מכיון ש-

"הצלחותיו וכישלונותיו של היטלר ניתנים מיד להסבר כשאנו מסירים את מבטנו מהיטלר ומפנים אותו אל יריביו בכל פרק ופרק. כל הצלחותיו הושגו כנגד יריבים שלא עמד להם רצונם או כוחם להתנגדות ממשית. בתחום מדיניות הפנים הנחית מהלומת מוות על הרפובליקה הוורמרית כשכבר הייתה רקובה ונבובה ולאחר ייאוש.בתחום מדיניות החוץ חיסל את מערכת השלום של 1919 אחרי שכבר זועזעה מבפנים ונמצאה נטולת תוקף.בשני המקרים הפיל היטלר רק את הנופל ממילא" (עמוד 55)

והנה הצלחותיו של קוטל הדרקונים כפי שראוהו בני הדור -

במדיניות הפנים- 2 ניסים נזקפו לזכותו: הנס הכלכלי והנס הצבאי. הנס הכלכלי היה שיקומה של גרמניה מהשפל הכלכלי הגדול של 1929. מ1933, עת עלה לשלטון עד 1936 , תוך 3 שנים בלבד, שיקם היטלר את המשק הפגוע והכניס את ששת מיליון המובטלים לשוק העבודה (ללא דחיקת היהודים העת לכך תבוא מאוחר יותר). 6 שנים מאוחר יותר הרי שחימושה של גרמניה היה גם הוא בלתי צפוי ומבורך בעיני העם הגרמני שעוד מ1919 רצה להינתק מההסכם הכפוי,המשפיל, שהעם הגרמני ראה בו מראשיתו ועד סופו הסכם בלתי מחייב.

הסופר מפריך את הטענה שהחימוש ושיקום הכלכלה הלכו יד ביד (חימוש מייצר עבודה) כי רוב המובטלים עבדו במפעלים ובתעשיות נורמליות לגמרי (עמוד 35). אך חשוב לציין שלחימוש היה תפקיד חשוב גם במדיניות הפנים שכן העמיד את היטלר באור של עושה פלאים וגם במדיניות החוץ כיוון שאי התערבותן של אנגליה וצרפת גרם לכך שתוך 6 שנים יצלח ביד היטלר לגבור עליהם.

במדיניות החוץ- במידה רבה נסמך שם היטלר על אוזלת ידה של צרפת,המעצמה האירופאית החזקה באירופה אותם ימים וגם על יחסיו הדיפלומטיים עם רוסיה (עזרה לגרמנים להתחמש ולהתאמן בשטחם. מקץ שנים תצטער בהמ"ע על הכוח שהעניקה לגרמניה הנקמנית ותאוות הרצח) ב1930 צרפת פינתה את חבל הרין וב1932 וויתרה על תביעותיו לפיצויים, "1935- הנהגת שירות חובה צבאי כללי בגרמניה והכרזה על תוכנית חימוש אגב הפרת חוזה השלום עם ורסאי-ואין תגובה. 1936 - חידוש הנוכחות הצבאית בחבל הריין אגב הפרת חוזה לוקראנו-אין תגובה,1938- סיפוח אוסטריה ואין תגובה" (צרפת הבטיחה סיוע צבאי במידה וגרמניה תראה תוקפנות אך הכזיבה). ב29 בספטמבר הוקמה ועדת מינכן בראשות צרפת, אנגליה ואיטליה שהניחו להיטלר, בהסכם שנקרא הסכם מינכן, לספח את חבל הסודטים (שבצכוסלובקיה) וגם את בוהמיה ומורביה אל גרמניה.

הסיבה: איזורים אלה היו מאוכלסים גרמנים והמעצמות לא היו מוכנות לפתוח במלחמה. הן העדיפו לבגוד בבנות בריתן ולסגת פוליטית מאירופה אך ב1939 , כשהיטלר פלש לפולין, הבינו באיחור שמעולם לא ציפה להם שלום ומההסכמים ניטל כל ערך. במרוצת הזמן הפך הביטוי "מדיניות מינכן" לכינוי למדיניות פיוס כלפי רודן תוקפן.

היטלר מתחיל להיתקל בהתנגדות לכן מתחילות הצלחותיו הצבאיות:1939 ניצחון על פולין , נחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב המעניק תוקף רשמי לברית בין בריה"מ לגרמניה הנאצית.גרמניה תקבל ציוד חשוב כנחושת,חוטים ודלק ורוסיה חלק משטחיה של פולין (כמו כן,בשנה זו החלה תוכנית T4 לחיסול החולים,הנכים ומתמודדי הנפש בגרמניה ורציחות המונים נוספות של האוכלוסייה הצוענית והמשכלים/מנהיגים מאוכלוסיה הפולנית) 1940- כיבוש דנמרק נורבגיה, הולנד, בלגיה ולוכסנבורג ניצחון על צרפת 1941- כיבוש יוגוסלביה ויוון. היטלר שולט ביבשת אירופה."(עמוד 52)

"מ1930 עד 1941 (כ11-12 שנים ארוכות) הרי שנחל היטלר רק הצלחות לנוכח עיני עולם משתהה".

הפנר רוצה לשלול מהיטלר את הילת הצלחותיו אלה ולהדגיש שוב בפני הקורא שעם כל זאת שהיה היטלר נואם בחסד וגאון טקטי הרי שיש בסיס להמעיט בסגולה שיחס לעצמו ככותב ומכתיב את ההיסטוריה ולהרהר הרבה במדיניות הפיוס וההכלה של מעצמות העולם.

הנשר ,סמלה של גרמניה הנאצית, אמנם הטיל את חיתתו על תושבי אירופה אך חשוב לזכור שנשר הוא אוכל נבלות. סמלה של גרמניה הנאצית שהתהדרה במגפה הדורסני אינה אלא תחבולה, אחיזת עיניים. הנשר נראה מרשים וחזק כלפי חוץ אך למעשה רק לעיתים נדירות יסתכן ויתקוף חיה בריאה. אם כל החיות פצועות וחלשות הרי שהן טרף קל, קרבנותיו המועדפים. ממש כמו עמלק המזנב בהולכים מאחור.


לסיכום, גדולתו היחידה הייתה בכך שהצליח לקבע את המיתוס שכל הצלחותיו הושגו , לכאורה , אל מול התנגדות של עולם עוין ולא מרצה ושפל רוח.

טעויות ומשגים- כאן הכותב מביא את הגותו הרעיונית של היטלר, אותה אימץ ותפר ממקורות שונים דוג' דרווין,ניטשה וקורט ריצלר וסותר/מפריך את דעותיו. תורת הגזע , מלחמת הקיום (הצבאית רעיונית והביולוגית),היות היהודים כוח מניע בעולם הפוליטי-כלכלי ועוד..לא ארחיב על זה כי הדברים ידועים.


הטעות הטקטית הראשונה והגדולה ביותר שלו הרי היא תקיפת רוסיה על מאתיים המיליונים שלה (ב"מלחמה למלחמה" נטען שערב המלחמה היוו ברוסיה כ180 מליון ) בהייתה חזקה יותר מגרמניה על 80 מיליון חייליה אז מה חשב לו היטלר?


הסיבה:
היטלר חשב שגורם ההפתעה יהיה לצידו והמודיעין שאסף גילה לו שהשריון הרוסי מיושן ברובו. בהתחלה התוכנית פעלה כמתוכנן- הטנקים הבקיעו , המטוסים השמידו והגרמנים הגיעו עד שערי מוסקבה אך להפתעת היטלר המשטר לא קרס מבפנים והרוסים המשיכו להילחם עד בוא החורף שתקע את חייליו של היטלר בבוץ ובקור בארץ רחוקה כשעליו להביא להם נפט ,אוכל,ציוד וחימום בעוד הרוסים יכולים למשוך את הזמן , יותר מהגרמנים בכל אופן , ומ1942 היטלר לא יזם עוד פעולות תקיפה נועזות ומהלכים גדולים מאלה שאפיינו אותו עד אז.

לאחר תקיפת יפן את ארה"ב בהטעיות שלום ומשא ומתן דומה לזה שהתרחש באירופה בין היטלר לשכנותיו ארה"ב הכריזה מלחמה על יפן וגרמניה ואיטליה השיבו בהכרזת מלחמה על ארה"ב ..

תמוה מאוד מדוע היטלר פתח בחזית שלישית? האם לא ידע שהוא כבר נוחל מפלה בחזית הרוסית -שכבר החלה להסתמן סופה- וגם בזו המצרית? מדוע שיכריז מלחמה על ארה"ב ב1942? נראה היה שהטקטיקן "הגאון" יעשה כל שביכולתו על מנת לחבר בין אויבותיו האימתניות ממזרח וממערב -נגדו.

לימים יפרשו החוקרים וההיסטוריונים פעולה זו כ1. פעולה של יאוש 2.העדפת כניעה לצד האנגלי-אמריקאי להשגת תנאים נוחים יותר 3.זירוז הקץ מתוך תאוות הנקם של היטלר כלפי גרמניה והגזע העליון שדינו מוות כיוון ש"נכשל" במלחמת הקיום ולכן אין להותירו בחיים.

אז איך באמת הוכרע גרמניה? על ידי הבסת כוחות גרמניה בסטלינגראד ובאל עלמיין ,בצפון אפריקה.

בנוגע לאנטישמיות עצמה -את העניין הזה פוטר הפנר ב"טירוף פרנואידי" (עמוד 99) שכן דווקא בימיו של היטלר היהדות הייתה חלשה כעלה נידף, חסרה את הכוח האימתני , חובק העולם, שייחס לה. היהודים היו מפוצלים יותר מאי פעם , קרועים בינם לבין עצמם בין חילון לשמירה על המסורת בין לאומיות ובין לאומיות והחלק הארי שבאירופה עמד להתפרק ביודעין מיהדותו על ידי התבוללות,חילון, אמנציפציה,נישואי תערובת וכ'ו.

בגידותיו- בעם הגרמני ובהולכים אחריו.ב1945 "פקד היטלר לפוצץ כל מה שעדיין עמד על תילו בגרמניה וליטול ממנו כל יכולת להמשיך בקיומו כלומר , להעניש אותו על קוצר ידו לכבוש את העולם."כר עכשיו עם המפלה הראשונה עולה בו מחשבת בגידה זו.היא הולמת את קווי האופי שאנו כבר מכירים בו:נטייתו להסיק מסקנות קיצוניות - ולעשות זאת ברוח קרה כקרח ו"במהירות הבזק" (עמוד 123)


לקח לברהמ"ע כשלוש וחצי שנים להכניע את הנאצים ולחסל את היטלר.

איך לסכם נושא כזה,איש כזה? אולי במשפט שמהדהד לי בראש כבר שנים..כשהנושא אך התחיל לבעור בעצמותי, חיפשתי את הספר הידוע "מלחמתי" וקראתי בו עד ניצנוץ האור הראשון של השמש.הדבר הפשרני ביותר שאמר עלינו, על היהודים היה- "די לנו שהם שונים". אז אולי..במקום שהשוני הוא חטא = הנאציזם פורח.

» ביקורות נוספות של gigi
» ביקורות נוספות על היטלר - החידה האיומה ופשרה