ביקורת ספרותית על על סוף הבדידות מאת בנדיקט וֶלְס
ספר מעולה

---

אנחנו צומחים מהאסונות והקשיים שלנו,אלו מעצבים את מי שאנחנו, כילדים וכבוגרים כאחד,

ברגע אחד חרב עולמו של ז'יל ואחיו הבוגרים כאשר הוריהם נהרגו בתאונת דרכים ובאחת כל המוכר והידוע נלקח מהם, הקרקע הבטוחה, אהבת ההורים והמשפחתיות היו כלא היו.

הם נשלחו לפנימיה כל אחד לגורלו, ז'יל הצעיר מכולם מנסה להתמודד בגבורה כאשר אחיו מרטי מתחפר בחדרו מול המחשב ואחותו ליז מנסה הכל בכל מכל ללא שליטה וללא הבחנה.

הסחרחרה שמתרחשת עליהם נוגעת ללב, מלחמת ההשרדות, חיי הפנימיה והדרכים שהם בוחרים בהם משפיעים על כל אחד מהאחים בדרך שונה.
ז'יל מתיידד עם אלווה ילדה בת גילו, אשר תהפוך לימים לדמות משמעותית לחייו כגם כשהיא נשואה לאחר, גם כשהם כשהם חיים במשולש לא ברור של קשר ההולך ומתהדק ככל שבריאותו של בעלה הולכת ומדרדרת.

אחותו ליז, עוברת מבחור לבחור ואז מגבר לגבר, לא מוצאת עצמה בעולם, לוקחת סמים, מספרת סיפורים עוברת ממקום למקום, ללא משפחה וילדים, תלויה בידיד נעורים שנשאר נאמן כל השנים
מרטי האח הבכור הגיק, מח מבריק נשוי אך ללא ילדים.

היתמות הפכה את הכל, חוסר הבטחון והקרקע היציבה טלטלה את האחים כל השנים, הנסיון לעגון, לעבוד בעבודה מספקת להביא ילדים כל כך נוגע ללב, הכתיבה הרגישה, הרצון להאחז למרות ואך אף התהפוכות שהגורל זימן.

ז'יל הצעיר מכולם שדרכו הסיפור מסופר, מנסה שוב ושוב למצוא את מקומו, להדמות להצליח, להוכיח, להקים משפחה, ילדים, לצמוח
להחזיק את מה שיש ולתת למצלמה הישנה שאביו נתן לו טרם מותו מקום מרכזי בחייו

ספר רגיש מאין כמותו הכתוב בעצב וברגישות המשאיר הרהורים ועצב ימים רבים לאחר סיומו.

הגורל... הופך עולמות.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על על סוף הבדידות