ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 ביולי, 2019
ע"י בר פוטר/האפלפאף בדם!
ע"י בר פוטר/האפלפאף בדם!
זה הספר האחרון בגיבורי האולימפוס, והאמת- כשגיליתי את זה, צעקתי "לאאאאא!!!" כלכך חזק שהייתי בטוחה ששמעו אותי עד יפן.
ועכשיו, לספר עצמו:
ממש ממש אהבתי אותו (כמו את כל הספרים של דוד ריק) אבך הספר הזה ספציפית לא ממש השאיר לי טעם של עוד.
כמובן שאני יודעת שזה הספר האחרון, אבל בכל זאת- גם מתקוות האולימפוס נשאר לי טעם של עוד, רצון לברר מה קרה להם בהמשך. בספר הזה... פשוט לא.
כשליאו מת אני בכיתי. זה היה כלכך לא הוגן! אוחח, סופרים וההרגל המרושע שלהם להרוג דמויות אהובות.
כשסיימתי לקרוא את הספר סגרתי אותו, הנחתי אותו על השידה ושכבתי על הגב, בוהה בתקרה. ניסיתי לדמיין את החיים של פרסי ואנבת', ניקו ו-וויל, פרנק והייזל אחרי המלחמה: לומדים באוניברסיטה, מתחתנים, מקימים משפחה. זה היה מוזר. הספר די סיכם את הכל, כאילו הייתה המלחמה ו... זהו. השבעה ממשיכים בחיים. בלי מסעות חיפושים, בלי נבואות, פשוט ממשיכים כרגיל.
החלק הזה היה די מאכזב. ציפיתי שסיום הספר יהיה יותר מותח, עם יותר רצון לקרוא כבר את הספר הבא, כמו שישנן סדרות שברגע שנגמר פרק חייבים להעביר לפרק הבא כדי לראות מה קורה. בספר הזה... זה פשוט לא קרה.
בסך הכל ממש אהבתי, אז פרגנתי ונתתי 4 כוכבים- שוב, בגלל הסוף.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
