ביקורת ספרותית על ההבטחה והתקלה מאת פרידריך דירנמאט
ספר מעולה

---

**ספויילרים***

בספר 2 נובלות, הראשונה והארוכה שבניהן "ההבטחה " : סיפור טראגי על שוטר מבריק שהתדרדר לכדי זקנה מבולבלת וממולמלת ובדרך דרדר עימו זונה שהשתקמה ואת בתה הצעירה,כל זאת כי דבק באובססיביות במילוי הבטחה.
ההבטחה ניתנה לאימה של ילדה שנרצחה ,מתאי הבטיח לה להביא את רוצח ביתה לדין , אבל על אף שמוצג אשם עם ראיות נסיבתיות שמפלילות אותו והודאה- שנגבתה בדרכים לא הכי כשרות - באשמה והתאבדות -שהנה מפלילה כשלעצמה לפחות בעיני הציבור, ועל אף שכל עמיתיו מהמשטרה ורשויות החוק רוצים להניח לעניין ,מתאי אינו יכול,הוא מפסיד עבודה חדשה ,קידום וכבוד ומתחיל במסע חיפושים שבמהלכו כמעט מאושפז על ידי עמיתיו על רקע פסיכיאטרי, הוא מציב מארב לרוצח תוך שימוש נלוז במיוחד בילדה קטנה אחרת כפיתיון ואפילו משכנע את עמיתיו כי יש דברים בגו,אבל המארב נכשל הרוצח לא מופיע השוטרים והתובע נוטשים את העניין ומתאי כאמור מתדרדר, בסופו של סיפור הרוצח מתגלה באמצעות וידוי של אלמנתו על ערש דווי,הוא מת בתאונת דרכים בהיותו בדרך למארב, אבל מתאי לא מתאושש הוא עדיין ממתין לרוצח שיגיע.
מסתבר שהאמריקאים לא המציאו את הרוצחים הסדרתיים.

הסיפור השני הקצר בהרבה מספר על סוכן נוסע הולל הנתקע בשל תקלה במכוניתו בכפר מרוחק ומוזמן לארוחת ערב שבה שופט, תובע, סניגור ותליין בדימוס נוהגים לשחק במשפט. האורח הוא הנאשם ותוך כדי שיחה מתגלה כי היה לו בוס שלא אהב וחתר תחתיו פיתה את אשתו וודא שאחד ממכריו יספר לו על כך,הבוס קבל התקף לב והלך לעולמו הסוכן קודם בדרגה , במהלך הדיון מגלה הסוכן כי למרות שהדחיק זאת הוא תכנן במודע את מהלך הענינים,אחת הראיות לאשמתו - מעולם לא יצר קשר נוסף עם האלמנה. הארוחה מאד מהנה והסוכן משתף פעולה בשמחה ,הוא אינו שועה לעצות הסניגור ובעת הטיעונים לעונש טוען נגד עצמו בהתלהבות, המשחק נמשך עד הבוקר ובאותן דקות מועטות של אור עד לזריחה האיש מבין את משמעות הערב שעבר ותולה את עצמו. השאר מתבאסים שהרס ערב נחמד.

שניהם פורסמו ב1958 ועדיין רעננים ועדכניים .
כבר כתבתי ב"החשד" שאני אוהבת לקרוא את דירנמאט, יש לו כתיבה איטית, מינורית,כמעט משעממת ,הוא מרבה להעיר הערות פילוסופיות על מהות החיים והיקום והוא נותן לך כאפה ישר לפרצוף.

שני סיפורים שמדברים על המקריות,הבנאליות של הרוע,אכזריות הגורל,דברים נוראים שאנשים עושים מתוך אנוכיות וחוסר מחשבה על ההשלכות ועל ההשפעה של מעשיהם על אחרים.
עצוב.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על ההבטחה והתקלה