"מחשבה החוזרת על עצמה ללא שליטה, ולעתים גורמת לביצוע פעולות בכפייתיות". זו הגדרה לאובססיה. והספר הזה עוסק באובססיה.
הסיפור - כמו סיפורים אחרים של דירנמט שקראתי - הוא פשוט, כמעט פשטני: שוטר בשלהי הקריירה שלו מגיע במקרה לכפר קטן בו נמצאה גופת ילדה קטנה שנרצחה. הוא מביא את הבשורה המרה להוריה, אינו עומד בלחץ ומבטיח לאם שהוא ימצא את הרוצח ויעמיד אותו לדין.
נושאי סיפוריו של דירנמט הם אנשים פשוטים שמתמודדים עם שדים פנימיים. גדולתו היא בחדירה לנבכי נפשם של גיבוריו. אנו צופים בגיבור - הבודד וחסר היכולת להתקרב לאדם אחר - בעל הצורך הדוחק להשיג צדק, והעתיד לשלם מחיר נורא בהרס הסכוי הראשון שלו להתקרב באמת לאדם אחר, ובהרס עצמו.
כתיבתו של דירנמט אינה קלה: הוא מרבה בתאורים, ההתרחשויות איטיות, והוא בונה דמויות שוויצריות - כבדות, מהורהרות, מנומסות, שמרניות.
הספר, לדעתי, מצויין. אין בו מילה מיותרת, התנהגות הגיבור אמינה למרות התוצאות ההרסניות, וההקבלה בין הבלש לרוצח - מאלפת.
ממליצה לכל מי שאוהב דמויות מורכבות ולא נרתע מדיון פילוסופי על ערכים ומוסר.


















