ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בפברואר, 2019
ע"י adielz
ע"י adielz
אבא שלי תמיד אמר לי שכדי שדמות תהיה מצחיקה אי אפשר לכתוב פשוט 'הוא היה מצחיק'. צריך באמת שהוא יצחיק את הקורא.
וזה עובד על כל רגש או תכונה. לא מספיק לכתוב 'זה עצוב'. אני בתור קורא צריך להרגיש עצב.
גרוסמן (הענק) מפליא לכתוב הופעת סטנדאפ, ויותר מכך מפליא להצחיק ומפליא להעציב את הקורא. לא פעם במהלך הקריאה רציתי פשוט לסגור את הספר ולהפסיק לקרוא, משהו ברגש לא התאים לי לסטנדאפ. וזה בדיוק מה שגרוסמן רצה שיקרה לי. הוא רצה שאני ארצה לקום ולעזוב את האולם, שארצה לזרוק על המופיע עגבניות.
אבל הוא גם רצה שאשאר. שאהיה מהופנט לדבר הזה שקורה על הבמה, לדבר הזה שאני קורא בספר. והוא הצליח.
הוא לא צריך לשכנע אותי שכדאי לי, או לקהל, להישאר. הוא פשוט גורם לי להשאר. הוא מצחיק. והוא עצוב. והוא מהפנט. והוא עדיין אחד הסופרים הכי טובים שהיו לנו כאן.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
בכל מקרה, ספר מופת.
|
|
|
adielz
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות, ברור שלא. כמו שהקהל חשב שהוא נכנס למופע סטנדאפ, אבל מהר מאוד הבין שזה לא מה שהוא עומד לקבל
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
באמת חשבת שגרוסמן ממש כתב סטנדאפ? פשוט החמצת הכל.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
